mahamatza logo light

זמן עד הבחירות

ימים
שעות
דקות
שניות

אודותינו

פרויקט 'מה המצע?' מטעם ארגון 'ישראל 2050' מבקש ליצור שיח ענייני בבחירות לכנסת ה-21, סביב נושאים חברתיים-כלכליים תוך בחינת מצעי המפלגות. הפרויקט מתמקד בתחומים: דיור, תחבורה, חינוך ובריאות.

למה בחרנו בנושאים אלו

בחרנו בנושאים שמהווים את המכנה המשותף הרחב ביותר בחברה הישראלית בדגש על התחום החברתי-כלכלי. בחירת הנושאים נעשתה על-ידי סקר מדגמי שהועבר בקרב עמיתי תנועת ישראל 2050. 

איך זה עובד

בחנו את מצעי המפלגות והנגשנו את עמדותיהן בתחומים השונים. מיקדנו שאלות רלוונטיות בנושאים אלו ואנחנו נפנה ישירות למפלגות לקבל עמדות ברורות ומעשיות. הכל בשביל לעשות לך את החיים קלים!

האתר ממשיך להתעדכן עד יום הבחירות – הישארו מעודכנים!

- עדכון חדש! (26.3.19) -

תחבורה

אין מצע מעודכן.

אין מצע מעודכן.

אנחנו מזמינים אותך לפנות למפלגה ולדרוש לפרסם את עמדותיה בתחום >>

it@likud.org.il

תוך חודשיים תוקם תכנית לאומית להתמודדות עם גודש בדרכים, והיא תאושר תוך חודש מיום הגשתה.

התכנית כוללת שינויים בתחומים הבאים:

  • מתן פתרונות בתחום התעסוקה – בחינת קידומם של פתרונות גם בתחום התעסוקה אשר יסייעו להסטת חלק מן התנועה על ידי:

1. מתן תמריצים למעסיקים שיאפשרו לעובדיהם לעבוד בשעות גמישות ובכך יוכלו האחרונים להגיע לעבודה שלא בשעות העומס. לדוגמא: שיעורי מס מופחתים, כאשר שיעור ההפחתה יקבע בהתאם למספר השעות הגמישות אשר נרשמו בכל חודש.

2. מתן תמריצים למעסיקים שיאפשרו לעובדים לעבוד חלק מן הימים בבית או לחלופין לעבוד ממתחמי עבודה שיתופיים הקרובים למקום מגוריהם.

3. מתן תמריץ למעסיקים שיעבירו מרכזי פעילות לפריפריה.

  • עידוד התחבורה השיתופית על מנת להגדיל את מספר הנוסעים בכל כלי רכב ובכך להוריד את מספר הרכבים על הכביש.
  • פיתוח תשתיות תחבורה ציבורית, הרחבת נתיבי תחבורה ציבורית בכניסה למרכזי ערים גדולות ושירותי הסעות לתחנות הרכבות.
  • בחינת מערך המיסוי כך שיכלול התייחסות לגודש (נזק) שכל רכב יוצר בהתייחס לקריטריונים שונים (כגון זמן נסיעה ביחס למרחק) ולחלופות תחבורתיות.
  • תמרוץ רשויות מקומיות בפיתוח מודלים לתחבורה ציבורית קהילתית בשכונות רלוונטיות (שאטלים) על פני אוטובסים היוצרים עומס בכבישי השכונות.
  • עידוד אמצעים לרכיבה על אופניים והליכה רגלית במרכזי הערים הגדולות כגון: הוספת שבילי אופניים והרחבתם, רמזורי הולכי רגל ארוכים יותר, הגברת האכיפה בנוגע לשימוש נכון בשבילי אופניים ובמדרכות, עמדות טעינה חשמליות במרכזי הערים ועוד.
  • בחינת נושא החנייה במרכזי הערים הגדולות.
  • תמרוץ המפעילים למקסום מקומות הישיבה בכל רכב להסעה המונית.

חיזוק התחבורה בפריפריה.

  • הבטחה מרכזית – פחות מכוניות, יותר תחבורה ציבורית.
  • שינוי סדרי העדיפויות בהקצאת תקציבי הענק של מערכת התחבורה בישראל, כך שרוב המשאבים יוקצו לפיתוח התחבורה הציבורית והיתרה רק לכבישים מסוכנים.
  • הצבת קדימויות בתכניות משרד התחבורה הקיימות באופן שמעמיד בראש סדר הביצוע פרישה של קווי שירות מהירים למוקדי תעסוקה, פריסת נתיבי תחבורה ציבורית ברחבי גוש דן והשלמת פרויקטים להסעת המונים ציבורית בטווח הקצר ביותר.
  • יישום תכנית לעיבוי ושיפור שירותי התחבורה הציבורית, ובכלל זאת אמינות ועמידה בלוחות זמנים, שדרוג תחנות האוטובוסים והתקנת מערכות מידע מתקדמות עבור ציבור המשתמשים, שיספקו נתונים מדויקים על לוחות הזמנים של אוטובוסים ורכבות.
  • קידום מערך תחבורה ציבורית עורקית, המגובה בקווים מזינים בשילוב והתאמה של כל אמצעי ההסעה באופן אופטימלי: אמצעי הסעה המונית כמו רכבות ואוטובוסים מהירים רבי קיבולת, אוטובוסים, מיניבוסים ומוניות, במטרה להביא את אחוז המשתמשים בתחבורה הציבורית בערים הגדולות לרמה המקובלת במדינות מפותחות בעולם.
  • בלימת המשך עליית תעריפי הנסיעה בתחבורה הציבורית וביטול תלותם הנוכחית במדד המתעדכן פעמיים בשנה. תוקם ועדה מקצועית שתשים דגש על קביעת תעריפי נסיעה כדאיים שיציבו תחרות בפני עלויות השימוש ברכב פרטי.
  • שיפור הניידות האישית והנגישות המהירה לתחבורה ציבורית באזורי פריפריה, באזורים כפריים ובדרכים בינעירוניות, תוך שמירה מיטבית של עתודות הקרקע המועטות בישראל.
  • התאמת מדיניות התחבורה לפיתוח אזורי מגורים ומרכזי תעסוקה, תוך מתן מענה מיטבי לתהליכי תכנון עירוניים, פיתוח בר קיימא, עתודות מגורים ופיתוח עסקים.
  • שינוי תקני החנייה במרכזי הערים כאמצעי לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית ולהגנת הטבע ושטחים פתוחים ומניעת כיסויים באספלט.
  • החלת חובה על רשויות מקומיות לסלילת שבילי אופניים בתוך העיר ועל רשויות התכנון ומע”צ לסלילת שבילי אופניים בדרכים בינעירוניות, באמצעות חקיקה וקביעת מדיניות.
  • אסדרה של נושא האופניים והקורקינטים החשמליים, ברמה החקיקתית והמוניציפלית.
  • הקמת ארבע רשויות מטרופוליטניות לתחבורה בגוש דן, חיפה והקריות, ירושלים רבתי ובאר שבע ועיגון סמכויותיהן לקבלת החלטות ולביצוען, בחקיקה.
  • הקצאת משאבים מוגברת למאבק בתאונות דרכים, בהסברה ובחינוך, טיפול בכבישים אדומים והגברת האכיפה והענישה.
  • הקמת שדה תעופה משלים לנתב”ג באזור הנגב, ולא בעמק יזרעאל.
  • הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, לרבות רכבת, במתכונת מצומצמת ומוסדרת הינה מהלך חברתי ממעלה ראשונה. מתווה הפעלת התחבורה הציבורית בשבת, לרבות ברכבת, ייעשה בשיתוף רשויות המקומיות ותוך התחשבות בזכויות עובדים.
  • ביזור סמכויות – הסמכויות תועברנה ל"רשויות תחבורה מטרופוליניות" שיהיו בכל מועצה אזורית. השיקולים להפעלת קווים ולקניית כלי תחבורה יהיו בידי החברות בלבד.
  • שדרוג התשתיות והשמת קץ לבעיית הפקקים.
  • צמצום המיסוי והבירוקרטיה על בעלי רכב פרטי.
  • פתיחת אפשרות לחברות של שיתוף מכוניות לפעול בישראל ובמקביל צמצום המס הגבוה על מוניות כדי לאפשר תחרות הוגנת.

אין מצע מעודכן.

אנחנו מזמינים אותך לפנות למפלגה ולדרוש לפרסם עמדותיה בתחום >>

info@hadash.co.il

אין מצע מעודכן.

הפעלת תחבורה ציבורית בשבת במקומות בהם יש דרישה ואין הפרעה לשכונות חרדיות מובהקות.

  • שיפור תשתיות התחבורה והנגשת התחבורה הציבורית.
  • השקעה בחיבור מרכזי התעסוקה המרחביים לתשתיות תחבורה ציבורית אמינות, זמינות ויעילות, מהדלת בבית לדלת מקום העבודה (door to door).
  • טיפול בפערי תשתיות תחבורה ציבורית המקשים על ההגעה מריכוזי אוכלוסיות מיעוטים אל מרכזים תעסוקתיים.
  • הקמת 4 רשויות מטרופוליניות (צפון, מרכז, דרום וירושלים) והעברת סמכויות תחבורתיות נרחבות לרשויות אלה.
  • יפעלו בפריפריה להנגשת התחבורה 'מהבית למקום העבודה', תוך התרכזות במרכזי תעסוקה, כדי להביא להגדלת אפשרויות התעסוקה.
  • שיפור הסנכרון בין שירותי התחבורה השונים בפריפריה על מנת לצמצם את זמני הנסיעה הארוכים.
  • פיתוח תשתיות תחבורתיות כדי לשחרר דירות 'תקועות' לשוק הדיור (דירות מתוכננות שאינן נבנות, בין היתר, בשל העדר התשתיות הנדרשות בקרבתן).
  • קידום תוכנית לאומית להשקעה בתשתיות הציבוריות – יישום תוכנית להכפלת קצב ההשקעות בתשתיות כאחוז התל"ג כדי להתגבר בתוך 20-15 שנה על הפיגור העצום בתחום התשתיות הציבוריות. הגדלת ההשקעה, שנתמכת בהמלצות ארגונים בין-לאומיים ובנק ישראל, תמומן באמצעות השיפור בצמיחה ושיתוף עם המגזר הפרטי במודלים של PPP ו-BOT. מרבית ההשקעות יוקצו לתשתיות התחבורה.
  • הקמת קבינט תחבורה שתקדם את הליכי התכנון הנחוצים ויפתחו פתרונות יצירתיים לבעיית הפקקים.
  • הקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות בארבעת המטרופולינים במדינה.
  • עידוד תחבורה שיתופית תוך התחשבות בהשפעה שעשויה להיות לכך על נהגי המוניות, עידוד נסיעות משותפות למקומות העבודה בשעות העומס וסבסוד התחבורה השיתופית בפריפריה, שבה התחבורה הציבורית פחות תדירה וזמינה.
  • קידום ויסות של שעות הכניסה למטרופולין ת"א – תמרוץ חברות על מנת לאפשר לעובדיהן לעבוד יום בשבוע מהבית ולהנהיג שעות עבודה גמישות. הרחבת ההפעלה של שיטת "נעים לירוק" לתמרוץ נהגים להקל בוויסות שעות הכניסה לעיר, ובחינת שינוי במדיניות המס – הענקת פטור ממס תשלומי עובדים לתחבורה הציבורית כנגד מיסוי הטבת חניה.
  • מלחמה בתאונות הדרכים – שיפור תשתיות הכבישים, בעיקר "כבישים אדומים", הוספת מדרכות וגשרים להולכי הרגל והגברת האכיפה המשטרתית. כמו כן, יישום תוכניות חינוך חדשות ומעמיקות שיחנכו לזהירות בדרכים מגיל צעיר.
  • השקת תוכנית לאומית שתביא תחבורה ציבורית איכותית, זמינה ונגישה לכל מקום בישראל – סלילת נתיבים נוספים לתחבורה ציבורית והפעלת קווי "הזנק" לאזורי תעסוקה מרכזיים. מדי שנה ייסללו 50 ק"מ נוספים של נתיבי תחבורה ציבורית, ותושלם התוכנית המטרופולינית לפריסת נתיבי תחבורה ציבוריים בגוש דן. יתווספו סמכויות אכיפה בנתיבים הציבוריים לפקחי הרשויות המקומיות ויוצבו מצלמות אכיפה.
  • תגבור מירבי של קווי התחבורה הציבורית בפריפריה –

1. הרחבת התחבורה הציבורית בפריפריה ובעיקר ביישובי המגזר הערבי.

2. השקת קווים ישירים ומהירים מהפריפריה למרכזי התעסוקה ולמרכזי המטרופולינים.

3. הרחבת קווי הלילה אשר יאפשרו נגישות למקומות בילוי מחצות ועד השעה 4:00 בבוקר ויובילו לצמצום תופעת הנהיגה תחת השפעת אלכוהול.

  • חיזוק מערך הרכבות ועידוד שיתוף פעולה בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי כדי לחדש ולשדרג את תשתיות התחבורה בישראל – סלילת קו רכבות עוקף באר-שבע אשר ייתן מענה לערי הנגב ולעיר הבה"דים. הפעלת מערך הסעות גדול מתחנות הרכבת בפריפריה שישפר מאוד את היעילות ואת הזמינות של תחנות הרכבת.
  • קידום מאמץ לאומי להקמת רשת מטרו מודרנית במרכזי הערים הצפופות בישראל.
  • הפיכת ישראל למדינה מובילה בתחום התחבורה החדשה – ניצול טכנולוגיות העילית המתפתחות בארץ כדי שמערכת התחבורה העתידית תהיה מבוססת על החלפתן של המכוניות הנוכחיות במכוניות אוטונומיות נקיות ושקטות, אשר יקלו על בעיית הצפיפות והעומס, הצעת תמריצים כספיים לרשויות שיאמצו פתרונות של תחבורה חכמה, ותגמול על נסיעה שיתופית.
  • הגדרת יעד ממשלתי להעברת נסיעה מהתחבורה הפרטית לציבורית.
  • העדפה משמעותית לתחבורה הציבורית והשקעה מסיבית בתשתיות התחבורה הציבורית.
  • עידוד השימוש בתחבורה הציבורית, תוך הקצאת משאבים הולמים, הגברת תדירויות וזמינות, הקמת מערך מודיעין וכרטוס משולב.
  • סבסוד מחירי התחבורה הציבורית בשיעור של 80% לאזרחים ותיקים, ילדים, סטודנטים ואנשים עם מוגבלות.
  • סלילת לפחות 50 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית בשנה.
  • הפעלת תחבורה ציבורית שבעה ימים בשבוע, 24 שעות ביממה, כבסיס לשיפור וקידום אוכלוסיות מוחלשות, לקירוב פריפריה למרכז ולצמצום השימוש ברכב הפרטי.
  • קידום הקמת רשויות מטרופוליניות לתחבורה אשר יתכננו את המפה התחבורתית לפי הצרכים המקומיים.
  • קידום תכנית קווים מהירים לאזורי תעסוקה.
  • הגדלת מספר הנהגים בחברות האוטובוסים ע"י שיפור תנאי העבודה והגדלת המערך המטפל במשרד התחבורה.
  • עידוד התניידות בלתי ממונעת ע"י יצירת מסלולים בטיחותיים, הרחבת אפשרות להטענת אופניים בתחבורה הציבורית, מאבק בגניבות האופניים, מערך השכרת אופניים, מקלחות במקומות העבודה ועוד.
  • צמצום הנסיעה הפרטית באמצעות הפחתה ביבוא כלי רכב,הורדת כלי רכב ישנים מהכביש,הגדלת ההיטלים והאגרות הכרוכים בהחזקת רכב, מס מוגדל על רכב שני למשק בית וצמצום ההשקעה בכבישים חדשים ובמקומות חניה.
  • צמצום ההקלות לליסינג.
  • קידום נתיבי תחבורה ציבורית בכניסה לערים הגדולות והרחבת מיסי הגודש (העתקת מודל הנתיב המהיר לת"א לכניסות וערים מרכזיות נוספות).
  • מתן הטבות כלכליות להשבתת רכבים ליום עבודה קבוע בשבוע ולמקומות עבודה, שיעודד שימוש בתחבורה ציבורית, שיתופית או לא ממונעת.
  • האצת תהליך בניית קווי מערכות להסעת המונים במטרופולין גוש דן, חיפה וירושלים.

אין מצע מעודכן.

אנחנו מזמינים אותך לפנות למפלגה ולדרוש לפרסם את עמדותיה בתחום >>

tajamoa48@gmail.com

אין מצע מעודכן.

אנחנו מזמינים אותך לפנות למפלגה ולדרוש לפרסם את עמדותיה בתחום >>

p@shas.org.il

דיור

אין מצע מעודכן.

אין מצע מעודכן.

אנחנו מזמינים אותך לפנות למפלגה ולדרוש לפרסם את עמדותיה בתחום >>

it@likud.org.il

  • קידום השקעה בתשתיות ובדיור בהתאם לצרכים המקומיים.
  • מציאת מבחר פתרונות דיור והתאמתם לאוכלוסיות השונות, יחד עם גיבוש מדיניות כוללת וארוכת טווח.
  • תכנון שכונות מגורים והקצאת קרקעות בהיקפים נרחבים על מנת להגדיל את היצע הדירות בעזרת פיתוח אחראי.
  • חיזוק הדיור הציבורי.
  • קידום בנייה ממשלתית לטובת הקצאת דיור להשכרה בדמי שכירות הוגנים.
  • הפעלת מדיניות להגדלת ההיצע בשוק המגורים.
  • קידום תמרוץ נכון של הרשויות המקומיות כך שיעודדו בנייה למגורים.
  • העברת סמכויות תכנון מהממשלה ומרשות מקרקעי ישראל אל הרשויות המקומיות.
  • קיצור זמני התכנון וצמצום דרישות הבירוקרטיה על מנת להסיר חסמי תשתיות לבנייה בהיקפים גדולים.
  • קידום התייעלות במדיניות הדיור הציבורי והסיוע לדיור, תוך דגש על מדיניות גמישה שתאפשר מתן מענה מהיר ויעיל לצרכי המשפחות בזמן אמת והעדפתה של מדיניות זו על פני ניהול ממשלתי כושל של מלאי דירות ברמה נמוכה.
  • שחרור מאגר הקרקעות הפנוי הגדול ביותר באזור המרכז – "ראש עין מערב" (האזור שבין ראש העין לעיר אריאל ורצועה דומה מדרום ומצפון).
  • הסרת מכשולים לבנייה ולהסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון.
  • חיזוק התשתיות האזרחיות בפריפריה.
  • בניית 300,000 יחידות דיור בבנייה ממשלתית על מנת לאפשר לכל משפחה צעירה להתחיל את דרכה בקניית דירה במחיר שפוי.
  • ריכוז הטיפול במשבר הדיור תחת אחריותו הישירה של ראש הממשלה והקמת קבינט ממשלתי לדיור בראשותו.
  • שינוי מדיניות הממשלה לשיווק הקרקעות לבנייה והעמדת הגדלת היצע הקרקעות לבנייה כיעד המרכזי של התוכנית.
  • הפעלת תכניות ממשלתיות לדיור בר השגה ושכירות ארוכת טווח למשפחות צעירות, באמצעות תמריצים ממשלתיים ועידוד בנייה חדשה, אשר תכלול דירות בשכירות ארוכת טווח.
  • יישום חוק השכירות ההוגנת, תוך הבטחת הזכויות והחובות של השוכר והמשכיר וקידום מודלים כלכליים לשכירות ארוכת טווח.
  • פישוט הליכי התכנון והבנייה והסרת חסמים בירוקרטיים על מנת לקצר משמעותית את זמני ההמתנה לאישור תוכניות בנייה.
  • קידום מהפכת דיגיטציה וחדשנות על מנת לפשט ולקצר את הליכי הבירוקרטיה לאזרח בתחום הנדל"ן, הבנייה וההתחדשות העירונית.
  • הפעלת מדיניות של אפס המתנה לדיור ציבורי.
  • הגדלה ניכרת של מלאי הדירות בדיור הציבורי באמצעות חידוש הבנייה ורכישת דירות תוך הבטחת תמהיל חברתי וגיאוגרפי מאוזן של הדיור הציבורי ברשויות המקומיות השונות.
  • הגדלת הסיוע בשכר דירה לזכאי הדיור הציבורי עד מימוש היעד של הגדלת מצאי הדירות, הרחבת כלי הזכאות לדיור הציבורי וביטול מכירת דירות בדיור הציבורי לעמותות שלא לצרכי דיור.
  • פירוק מנהל מקרקעי ישראל והעברת הקרקעות הפנויות לשליטת האזרחים.
  • ייעוד קרקע והגבלות על בנייה ייקבעו בידי קהילת בעלי הקרקעות באזור מסוים- המדינה והרשויות המקומיות לא יוכלו לקבוע איזה שימוש ייעשה בקרקע פרטית ואילו הגבלות יחולו על הבנייה.
  • צמצום חסמים בירוקרטיים – תהליכי קבלת אישור לבנייה יקוצרו ויפושטו, מגבלות רגולטוריות יבוטלו או יעברו לרמה מקומית יותר וגופים רגולטוריים יבוטלו או יצומצמו בהתאם.
  • ביטול הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון והחלת ריבונות מלאה על מנת לשחרר את עתודות הקרקע של גוש דן ולאזן את מחירי הדיור בו.
  • החלת רפורמת הבנייה העירונית-

1. הגדרה מחדש של סיווגי השימוש בקרקע.

2. חלוקת הערים לרבעים קטנים והומוגניים כדי להעביר סמכויות לניהול של קהילות מקומיות.

3. החלת "תכנית רובע מוסכמת"- מגבלות על בנייה ועל שימוש בקרקע יתקבלו ע"י דיירי הרובע וללא התערבות העירייה/הרשות המקומית.

4. הגדרה מחדש של הזכות להתנגד לבנייה כך שתחול רק על מטרדים ברורים ומוחשיים.

5. רפורמה בתהליך הבנייה- יצירת פורמט אחיד ופשוט של תהליך הבנייה, צמצום כמות הבירוקרטיה הנדרשת והסרת חסמים רגולטוריים עודפים.

6. ביטול כל המסים הייחודיים למקרקעין (מס שבח, היטל השבחה, דמי הסכמה וכו').

7. הקמת מנגנון לרישום מהיר בטאבו של הקרקעות.

  • התאמת התשתיות העירוניות למיזמים חדשים.

אין מצע מעודכן.

אנחנו מזמינים אותך לפנות למפלגה ולדרוש לפרסם את עמדותיה בתחום >>

info@hadash.co.il

אין מצע מעודכן.

  • הגדלת מלאי הדיור הציבורי.
  • שחרור כספי פנסיה ללא תשלום מס לזוגות צעירים שירצו לרכוש דירה ראשונה.
  • הגדלת היצע הדירות על ידי יישום תכנית "דירה נטו" – קיצור שרשרת הייצור לבניית דירה, טיפול בכלל המרכיבים של שרשרת הייצור לבניית דירה, שחרור חסמים תשתיתיים ובירוקרטיים בטווח הקצר.
  • חקיקת "חוק שכירות הוגנת" לקביעת כללים ברורים שיחייבו כל הסכם שכירות.
  • השקעה בפיתוח תשתיות תחבורתיות כדי לשחרר דירות "תקועות" לשוק הדיור.  
  • צמצום משמעותי של התור לדיור הציבורי על ידי הגדלת הסיוע בשכר דירה.
  • ליווי משפחות נזקקות בתהליך השכירות, במסגרתו איתור דירה וסיוע לשוכרים עד לשלב החתימה על החוזה.
  • שימוש ברווחי מכירת דירות ציבוריות לטובת שיפוץ דירות מוזנחות כדי לשפר את איכות חייהם של המתגוררים בדיור ציבורי.
  • דיור לקשישים – התאמת דיור ציבורי לקשישים, הוספת יחידות דיור בבתי גיל הזהב וסיוע בשכר דירה לקשישים חסרי דירה.
  • הוזלת עלויות שכר הדירה לצעירים ובניית מעונות לסטודנטים.
  • קידום תכנית לאומית להשקעה בתשתיות ציבוריות.
  • הגדלת היצע הדירות על ידי שחרור החסמים הבירוקרטיים.
  • קידום מדיניות של הוספת קומות במרכזי הערים הצפופים כדי לנצל את משאבי הקרקע עד תום.
  • קביעת יעדים כמותיים של מלאי מתוכנן ויעדי שיווק קרקעות של רשות מקרקעי ישראל – זאת כדי למנוע עצירה של הגידול במלאי בשל שיקולים של "רווח" על הקרקע.
  • פיתוח תשתיות תחבורה ושיפור התכנון העירוני.
  • סיוע ממוקד לזוגות צעירים – תחת הסכמי "מחיר למשתכן".
  • פיתוח שוק שכירות לטווח ארוך במחירים מרוסנים והסדרתו – פיתוח פרויקט "דירה להשכיר".
  • העלאת שיעור הדירות שיוקצו להשכרה בכל תוכנית המאושרת באזורי הביקוש.
  • עידוד פרויקטים בפריפריה ובמגזר הערבי בעזרת סבסוד עלויות פיתוח ומענקי הקמה ליזמים.
  • קידום תכנית חומש לבניית מעונות סטודנטים.
  • הוזלת מחיר הדיור ע"י הכללת הישובים הערביים באשכולות 1-4 בתוכנית סיוע ממשלתית ייחודית, שתכלול הפחתת מיסוי על הקרקע והגדלת היצע הקרקע למגורים, סיוע בעלויות הפיתוח ובמשכנתאות ועידוד בניית דיור ציבורי לנזקקים, במיוחד ביישובים העירוניים.
  • קידום בנייה תקציבית של מאות אלפי יחידות דיור.
  • קידום הכנסת סעיפי דיור בר השגה בכל תכנית חדשה.
  • חיסול התור בדיור הציבורי.
  • הרחבה מאסיבית של מאגרי הדיור הציבורי, הוספת כ-15,000 דירות למאגרי הדיור הציבורי בתוך עשור. במקביל, יציאה למבצעי שיפוץ של דירות ציבוריות קיימות.
  • השבת דירות ציבוריות שנמכרו בניגוד לחוק לגופים ועמותות פרטיות, ועצירת המכירות הבלתי חוקיות של הדיור הציבורי.
  • קביעת קריטריונים שקופים לחלוקת דיור ציבורי לזכאים.
  • הקמת דיור ציבורי במרכז, צמצום הדרגתי של שיעור הדיור הציבורי בפריפריה ובשכונות המצוקה.
  • מתן אפשרות לדיירי הדיור הציבורי לרכוש את דירותיהם בהנחות משמעותיות, בהתאם לחוק הדיור הציבורי.
  • פיתוח מודלים לשכירות ארוכת טווח ויצירת מנגנוני הגנה ופיקוח על מחירי שכר הדירה.
  • שיווק דירות ע"י חכירת קרקעות ציבוריות במכרזי מחיר למשתכן, והפסקת מכרזי מחיר מקסימום, לשם הוזלה משמעותית של מחירי הדיור.
  • הסדרה מיידית של פתרונות למחוסרי דיור.
  • הגדלת הסכומים המועברים לזכאים לסיוע בשכר דירה, בהתאם למחירי השכירות במשק וקביעת קריטריונים שקופים למתן הזכאות.
  • קידום התחדשות עירונית של מרכזי הערים וייעול תחבורה ציבורית.
  • יישום תוכנית לאומית והקמת רשות להתחדשות עירונית שתהיה אחראית בין היתר על תמ"א 38, פיתוח מרכזי הערים, ציפוף הערים ושמירה על השטחים הפתוחים.
  • קביעת הגדרה בחוק לדיור בר השגה ובניית דיור בר השגה, אשר תהא מבוססת הכנסה ותאפשר לבעלי הכנסות נמוכות יותר להתגורר בדיור הולם בבעלות או בשכירות, בלי לפגוע בצרכיהם הבסיסיים האחרים.
  • תמרוץ החזרת דירות ריקות וקרקע שנרכשה לבנייה לשוק להגדלת היצע הדיור – בדגש על אזורי הביקוש.
  • עידוד בנייה להשכרה ארוכת טווח במימון ואחזקה ממשלתית.
  • התניית אישורים לבנייה חדשה כך שאחוז מסוים יהפוך לדיור ציבורי/בר השגה.
  • קביעת מס רכוש בסך 30% מערך הבית על מחזיקי דירה שנייה ויותר. בעלי דירות יכלו להימנע מתשלום המס אם יודיעו כי הם מכפיפים את הדירות שבבעלותם לרשות לשכירות הוגנת.
  • התייחסות לצרכי הדיור באוכלוסייה הערבית והסרת חסמים הגורמים לאי שוויון בהקצאת משאב הקרקע בין יהודים לערבים.
  • מתן הטבות להקמת דיור קואופרטיבי, בבעלות הדיירים, שיופעל בדרך של השכרה אשר מחוייבת לתשלום בר-השגה ללא מקסום רווחים.

אין מצע מעודכן.

אנחנו מזמינים אותך לפנות למפלגה ולדרוש לפרסם את עמדותיה בתחום >>

tajamoa48@gmail.com

אין מצע מעודכן.

אנחנו מזמינים אותך לפנות למפלגה ולדרוש לפרסם את עמדותיה בתחום >>

p@shas.org.il

חינוך

אין מצע מעודכן.

אין מצע מעודכן.

אנחנו מזמינים אותך לפנות למפלגה ולדרוש לפרסם את עמדותיה בתחום >>

it@likud.org.il

  • רצף חינוכי מגיל 18-0 ומשם, להשכלה הגבוהה למתאימים/ות:

1. העברת אחריות החינוך לגיל הרך (0-3) ממשרד העבודה למשרד החינוך.

2. מימון מסגרות מגיל חצי שנה ועד גיל 3.

3. התייחסות למערכת ההשכלה הגבוהה כחלק ממערכת החינוך בישראל, והפיכתה לנגישה ולשוויונית יותר.

  • תיקון חוק חינוך מיוחד – התקציב המלא יגיע לייעודו בכל מסגרת בה ישולב הילד.
  • חינוך מכיל – מענים דיפרנציאליים ומגוונים אשר נותנים מענה לכל התלמידים כבני אדם שלמים עם צרכים ייחודיים, תוך התייחסות לכל רצפי השונות בתוך בית הספר.
  • שיפור תנאי הסייעות, המלווים ועובדי מנהלה.
  • תכנית ארוכת טווח לחינוך ציבורי – מבוססת על ניסיון שטח, מחקר וחשיבה לעתיד ולא רפורמות זמניות, לצד פיתוח וחיזוק מועצה לאומית-ציבורית אקטיבית וחזקה להתוויית אסטרטגיה ולבקרה על מימושה לאורך זמן.
  • יצירת אמון ומתן אוטונומיה לצוותי החינוך והניהול לעשות את עבודתם תוך הכשרתם ופיתוחם המקצועי באיכות הגבוהה ביותר, וברלוונטיות לעבודתם כמחנכים ומחנכות של תלמידים במאה ה-21.
  • הכשרת צוותי החינוך הבלתי פורמאלי, שיפור תנאי העובדים ופיקוח על התכנים והפעילויות.
  • % 100 מהתקציב יגיע לילד – צמצום מנגנונים מנופחים ומיושנים במערכת החינוך וקידום מערכת ציבורית ואחראית אך יעילה.
  • שינוי שיטות הערכת התלמידים ובתי הספר:

1. ביטול המיצ״בים החיצוניים.

2. רפורמה יסודית בבגרויות – מעבר הדרגתי לשיטות הערכה מותאמות למאה ה-21.

  • תכנית וואוצ'ר לכל סטודנט/ית – הפיכה בשכר הלימוד המסובסד כך שיינתן לסטודנטי/ית בהתאם לרקע הסוציואקונומי ולהתאמת המוסד האקדמי, ולא יינתן למוסדות הציבוריים עצמם.
  • עדכון מערכת ההשכלה הגבוהה והפיכתה לשקופה ולשוויונית – שקיפות כמו כל מערך ציבורי מסובסד וכן התחייבות למגוון  מגדרי, אתני ולאומי.
  • האוניברסיטה המקוונת – פלטפורמה ללימוד מרחוק, באישור המל"ג ובסכום צנוע, ותוך יצירת מערכי שיעור בתארים הרלוונטיים. הלימודים לא יהיו מותנים במבחני קבלה כגון פסיכומטרי או תעודת בגרות.
  • עידוד מודלים נוספים של מסגרת חינוך כחלק מהמערכת הציבורית.
  • קידום הצעירים בחינוך:

1. ביטול הדרגתי של מבחן הפסיכומטרי ומעבר למבחני התאמה בסוף שנת הלימודים האקדמית הראשונה.

2. קרן הלוואות מדינה לצורך לימוד תואר אקדמי.

3. סיוע ממשלתי באחד משני המסלולים: עיוני (השלמת בגרויות) או מקצועי (הכשרה מקצועית).

  • חיזוק מעמד המורה – הגדלת שכר המורים בדגש על מורים מתחילים, העברת סמכות וכלים למנהלי בית הספר להצמחת מורים בבתי הספר.
  • הגבהת רף המצויינות לצד השקעה גבוהה בשכבות החלשות.
  • הרחבת חופש הקהילות להקמת בתי ספר חדשים – מתן אפשרות להורים לבחור בין בתי ספר תוך הרחבת אזורי הרישום.
  • חיזוק החינוך הבלתי פורמלי – תנועות נוער, ארגוני נוער, חוגי ספורט, מכינות קדם צבאיות, שנות שירות ועוד.
  • חיזוק החינוך בפריפריה – במגזרים החרדיים והלא יהודיים, הקצאת משאבים מיוחדים לאזורים חלשים.
  • חוק חינוך חינם לגיל הרך – הרחבת החוק.
  • חתירה למצוינות בכל המקצועות לצד פיתוח ועידוד של יצירתיות, עבודת צוות, נחישות ועוד.
  • הכרות צעירי ישראל עם מורשת האומה וכן חיזוק מורשת כל העדות בישראל.
  • מתן דגש על הענקת ידע על היהדות, התורה והמסורת וכן, מיעוטים אחרים יכירו בנוסף גם את מורשתם וזהותם הייחודית.
  • חינוך ממלכתי לגיל הרך: לקיחת אחריות מלאה על החינוך לגיל הרך, הפעלה ופיקוח באמצעות משרד החינוך, חינוך איכותי מגיל אפס וגם הקלת הנטל הכלכלי על משפחות צעירות.
  • מורים: מתן סמכויות למורים ועובדי ההוראה, תוך גיבוש תכנית רב שנתית לשיפור בתנאי העסקתם, ביטול העסקת מורי קבלן וקליטת מורים בתקני קבע במערכת החינוך הציבורית, העברת המכללות להכשרת עובדי הוראה לאחריות המל”ג והות”ת, ופיתוח תכנית ממשלתית להרחבת החניכה של עובדי הוראה מתחילים.
  • חינוך בבתי הספר:  

1. עדיפות לחינוך ממלכתי בהקצאת תקציבים ממלכתיים ומוניציפאליים, הקמת מועצה לאומית לחינוך שתופקד על גיבוש מדיניות פדגוגית ומדיניות חינוך ממשלתית רב שנתית וארוכת טווח.

2. לימודי הליבה – יישום הוראות החוק בעניין במוסדות החינוך וחיזוק מערך הפיקוח של משרד החינוך, תוך התחשבות במאפיינים הפדגוגיים הייחודיים של זרמי החינוך השונים.

3. הפחתה הדרגתית ורב שנתית במספר התלמידים בכיתה, תוך חתירה ליעד של 25 תלמידים בכיתה.

4. גיבוש תכנית ממשלתית להרחבת ההיצע של מסגרות לימוד לשעות הצהרים (עד שעה 16:00) – מימון/סבסוד בהתאם למצב כלכלי של המשפחה.

5. הפסקת פעילותן של עמותות פרטיות המקדמות הדתה במערכת החינוך הממלכתית.

6. הרחבת תכניות הלימודים הטכנולוגיים בבתי הספר השונים תוך שימת דגש על אוריינות מדעית והתאמת החינוך הטכנולוגי למאה ה-21.

7. הרחבת סל התרבות לתלמיד – חינוך להכרת הארץ וחינוך לסובלנות ולדרך ארץ.

8. קידום לימודי החינוך הפיננסי ויישום ההתחייבויות הממשלתיות בנושא זה.

9. גיבוש תכנית ממשלתית רב שנתית לפיתוח התשתיות הטכנולוגיות של ההוראה במוסדות החינוך, תוך הרחבת השימוש באמצעי מחשוב ולמידה מקוונת.

  • תקציב: הקטנה הדרגתית של נטל התשלומים המושת על הורי התלמידים – אכיפה של תקרות תשלומים וקידום תכנית להשכרת ספרי לימוד והעברת ספרי לימוד לסביבה מקוונת, יישום תכנית ממשלתית לתקצוב דיפרנציאלי של בתי הספר בהתאם לאשכולות החברתיים-כלכליים של היישובים בהם בתי הספר נמצאים.
  • התאמת החינוך לתלמידים:

1. גיבוש תכנית ממשלתית להנגשה מלאה של שירותי החינוך לתלמידים עם צרכים מיוחדים.

2. הרחבת התכניות של משרד החינוך לקידום תלמידים מחוננים ובעלי פוטנציאל למצוינות.

3. הרחבת התמיכה הממשלתית בבתי ספר המשלבים תלמידים ממגזרי אוכלוסייה מגוונים ובכללם בתי הספר הדתיים-חילוניים ובתי הספר הדו לשוניים ושילובם במערכת החינוך הממלכתית.

  • מבנה ארגוני: הובלת רפורמה מקיפה במבנה הארגוני של משרד החינוך והתאמתו לגודל המשרד ולאתגרי ניהול החינוך כיום, תוך היוועצות עם ארגוני העובדים.
  • השכלה גבוה:

1. הגדלת ההשקעה במוסדות להשכלה גבוהה ובמחקר המדעי, תוך קידום היעילות ואיכות הניהול התקציבית של המוסדות.

2. שמירה קפדנית על החופש האקדמי והאוטונומיה הפדגוגית של מוסדות ההשכלה הגבוהה.

3. גיבוש תכנית לקידום מדעי הרוח והאומנויות.

4. פתיחת מכללות הנדסיות וטכנולוגיות מתקדמות ומסלולים להכשרה טכנולוגית והנדסית במוסדות קיימים.

5. הגדלת מספרם של מרכזי המצוינות באקדמיה ככלי מרכזי למניעת תופעת “בריחת המוחות” מישראל.

6. חיזוק הקשר בין המוסדות האקדמיים והתעשייה הישראלית.

7. בניית 5000 מעונות סטודנטים מדי שנה בשנים הקרובות, תוך העמדת תקציב ממשלתי של 100 מיליון ש”ח לשם כך.

מימוש שיטת השוברים, שיטה המשלבת מימון ציבורי ותחרות חופשית, ומחזירה להורים את האחריות לחינוך. במסגרת שיטה זו, הורים המעוניינים בכך, יוכלו לקבל ישירות ממשרד החינוך שובר בעל ערך כספי שאותו יוכלו לממש בכל בית ספר שיחפצו, וכך לממן את לימודי ילדיהם. לאור התקציב הנוכחי, גובה השובר יהיה כ-3,000 שקלים בחודש לילד, על ידי שיטה זו תאפשר:

  • בחירה חופשית של ההורים במוסד הלימודים.
  • צמיחה של מגוון בתי ספר עצמאיים שיתחרו על שוברי ההורים ובכך יציעו תכנית לימודים מותאמת לרצון ההורים.
  • בתי הספר יוכלו להציע משכורות גבוהות מאוד למורים כדי למשוך אליהם את הטובים ביותר.

אין מצע מעודכן.

אנחנו מזמינים אותך לפנות למפלגה ולדרוש לפרסם את עמדותיה בתחום >>

info@hadash.co.il

אין מצע מעודכן.

  • סיפוק מערכת צהרונים, עד השעה 17:00 אחה"צ, לילדים מגיל חצי שנה ועד גיל 6.
  • הכשרת מורים נוספים למדעים מדויקים.
  • חוק חינוך חינם מגיל שלושה חודשים.
  • הגדלת הדיפרנציאליות בתקצוב בתי הספר והרשויות המקומיות על פי מדדים רלוונטיים ומפולחים:

1. הגדלת התקצוב למוסדות חינוך בהם הוא נדרש במיוחד. הגדלה משמעותית של חלוקת השעות באופן דיפרנציאלי, על פי פרופיל תלמידי בית ספר.

2. מערך תומך חינוך – מערך כוח אדם והסעות מתוקצב באופן שווה על ידי משרד החינוך ללא קשר לאיתנותה הכלכלית של הרשות המקומית, וינתן סיוע נוסף לרשויות הזקוקות לכך.

3. מערך הסיוע בגני הילדים – יקבעו קריטריונים ברורים להגדלת כוח אדם בגן, בתהליך רב שנתי ובשיתוף המכללות להכשרת מורים וגננות.

  • התאמת הפדגוגיה למאה ה-21 במוסדות החינוך, בדגש על הפריפריה החברתית-גיאוגרפית:

1. העצמת מורים במערכת החינוך – הענקת חופש למנהלים לניהול משאבי זמן לטובת הכשרת ואימון המורים, הרחבת הגמישות הניהולית ברמת בית הספר והמנהל.

2. חיזוק בתי הספר על ידי הבאת כוחות הוראה חדשים – משיכת כוחות איכותיים להוראה, מפתח שכר דיפרנציאלי, קידום שיתוף מוסדות הכשרה.

3. העצמת תלמידים – טיפוח המצויינות.

4. מרחבי למידה מותאמים לשיטות הפדגוגיות החדשות.

  • מניעת נשירה גלויה וסמויה באמצעות גיוון תכניות לימוד והסמכות מקצועיות – טיפוח התחום בו כל תלמיד מצטיין או מוכשר בו, תעודה מקצועית והשלמה ל-12 שנות לימוד, גיוון בתוכניות הלימוד, הכלת נוער בסיכון, הקמת גוף מרכזי לטיפול בנוער בסיכון במשרד החינוך והפעלת תוכניות השלמת השכלה למבוגרים.
  • חינוך חינם – הובלה הדרגתית של מערכת החינוך  לחינוך חינם החל מהגיל הרך ועד לסיום תואר ראשון.
  • שוויון הזדמנויות במערכת החינוך – הגדלת ההוצאה הציבורית על חינוך, תקצוב שונה בין אזורי המרכז לפריפריה בהתאם לצרכים הקיימים והשקעה בשיפור התשתיות הפיזיות וההון האנושי בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית.
  • הובלת מערכת החינוך אל המאה ה-21 – הכנת התלמידים להשתלבות בשוק עבודה משתנה ובסביבה כלכלית תחרותית, תוך דגש על ערכים בקהילה ואזרחות טובה במדינה.
  • קידום הדרגתי של חוק יום לימודים ארוך על מנת להקל על משפחות. חלק ממטרה זו יושג על ידי חיזוק החינוך הבלתי פורמלי, כולל תנועות הנוער, והכנסתו למסגרת בתי הספר כמה פעמים בשבוע בשעות הצהריים. כך כלל הילדים בישראל ייהנו מחינוך העשרה איכותי.
  • מהפכת הגיל הרך – השקעה מסיבית בחינוך לגיל הרך, סבסוד בהיקף רחב ובהדרגה של מעונות יום מגיל שנתיים במרכז ומגיל שנה בפריפריה, העברת מעונות היום והגיל הרך למשרד החינוך במקום למשרד העבודה והרווחה, חיזוק המועצה לגיל הרך כדי להדק את הפיקוח והקפדה על סטנדרטים מקצועיים ראויים במעונות יום והקמת מרכזים לגיל הרך.
  • שיפור מעמד המורים והמנהלים – צמצום העיסוק בבחינות, במדידות ובטפסים, והותרה למנהל ולמורה זמן ראוי לעיסוק בפדגוגיה, מתן תגמולים ומענקים מיוחדים המעודדים מורים מצוינים להגיע ללמד בפריפריה.
  • חיזוק תנועות הנוער וארגוני הנוער – הרחבת הפעילות בארגוני הנוער והעמקת הרצף החינוכי בין תנועות הנוער לבתי הספר.
  • העצמת תוכנית בתי הספר של החופש הגדול – מתן מסגרת ראויה, חינוכית ואיכותית של 3 שבועות בחופש הגדול לתלמידים מגן חובה ועד כיתה ה'.
  • חקיקת חוק שייתמרץ ויחזק מוסדות חינוך אשר ילמדו לימודי ליבה ויסוד – דגש על לימודי אנגלית ומתמטיקה.
  • קידום רפורמה בחינוך הטכנולוגי-מדעי בישראל – האחריות על בתי הספר המקצועיים והטכנולוגיים תועבר אל משרד החינוך ותפותח תוכנית מערכתית לשיפור ההישגים במדעים בפריפריה.
  • חיזוק מסגרות מכילות ומשלבות – תמיכה בבתי הספר המכילים שהוקמו לאחרונה שבהם לומדים כשווים ילדי חינוך מיוחד, וכן במסגרות המשלבות תלמידים דתיים, מסורתיים וחילוניים.
  • טיפול באופן מערכתי באלימות במערכת החינוך – קידום התוכנית הלאומית להתמודדות עם תופעת האלימות.
  • חינוך בבתי הספר:

1. החלת יום לימודים ארוך במהלכו ייהנו כל תלמידי ישראל מארוחת צהריים חמה.

2. קידום הערכה חלופית בבתי הספר – במקום מבחנים.

3. עידוד חדשנות חינוכית – שימוש בכלים טכנולוגיים להשבחת תהליכי ההוראה.

4. הקמת ספריות להשאלת ספרי לימוד בכל בתי הספר בארץ.

5. הנגשת החינוך הכללי לילדים עם צרכים מיוחדים באופן שיאפשר הכלתם – תקצוב דיפרנציאלי בהתאם לצרכי התלמיד.

6. שילוב כיתות דו-לשוניות ובתי ספר דו-לשוניים במערכת החינוך הממלכתית.

7. תוכן בבתי הספר – עידוד חינוך לערכים, לדמוקרטיה ולשלום, טיפוח חינוך הומניסטי, מתן דגש על ערכי השוויון המגדרי, חינוך תרבותי והיסטורי למגוון רחב של החברה הישראלית, תקצוב תכניות חינוך מיני ומניעת אלימות מינית, עידוד לצריכת תרבות ואמנות, מתן דגש על קיימות וסביבה, חינוך למעורבות בחברה, פעילות דמוקרטית, להתנדבות בקהילה וללקיחת אחריות בנושאים גלובליים, הקפדה על דימוי הנשים בספרי הלימוד – עידוד נערות לבחור במקצועות מדע וטכנולוגיה.

8. משרד החינוך יגדיר מחדש תחומים של לימודי ליבה ויפקח על הוראתם בכל בתי הספר.

  • תקצוב מערכת החינוך: תכנון מקיף להחלת הרפורמה בחינוך- ייעול המערכת, הפניית תקציבים לשיפור המצב הפיסי של מוסדות החינוך ביישובי הפריפריה, ייזום חקיקה כדי להמריץ את מערכת החינוך הערבית על-ידי מתן משאבים מיוחדים לבניית מערך חינוכי מגיל 1 ועד תיכון, הקטנת מספר התלמידים בכיתה, ביטול תשלומי הורים במערכת החינוך הציבורית, עצירת מהלכי ההפרטה והכנסת גורמים מסחריים לתוך מערכת החינוך, מעבר למדיניות של אפס כסף פרטי במערכת החינוך, מימון דיפרנציאלי מתקן לרשויות המקומיות בתחום החינוך לצורך יצירת רף שוויוני ארצי פר תלמיד.  
  • המחנכים: העלאת שכר המורים באופן משמעותי כולל השכר לשעת הוראה, הפיכת ההוראה והחינוך למקצועות מועדפים, סבסוד מחצית משכר הלימוד לסטודנטים להוראה, קבלה ללימודי הוראה של מועמדים בעלי יכולות גבוהות וכישורים מתאימים, העלאת רמת ההשכלה של המורים ועידוד המורים לרכוש תואר שני, הפסקת פעילותן של בנות השירות הלאומי במסגרת עמותות אידיאולוגיות בבתי הספר, הפסקת פעילותן של עמותות, גופים עסקיים וארגוני מיקור חוץ, המעסיקים מורים  ללא הכשרה מתאימה וללא זכויות הדומות לחבריהם בחדר המורים, הבטחת היותו/ה של מנהל/ת בית הספר דמות חינוכית ואוטונומית האחראית על התחום הפדגוגי בלבד, העלאת שכר מנהלי בתי הספר ומוסדות החינוך ב-19%, איכות הוראה גבוה בבתי הספר תיכוניים.
  • הגיל הרך: חקיקת חוק חינוך חינם מגיל שלושה חודשים, הקמת מסגרות במימון ציבורי לילדים מגיל 1 חודשים, הפיכת גני הילדים בישראל למסגרת חינוכית ציבורית אחידה ואיכותית לגיל הרך, הקטנת כמות הילדים בגנים וכן, הוספת אשת/איש צוות נוסף/ת לצוות הגן, חקיקה של תקינת תנאי סף לעבודה בגני ילדים – הכשרה מתאימה, העסקה ישירה של כל אנשי הצוות בגן תחת משרד החינוך בתנאי תעסוקה הוגנים, ביטול מודל ההפעלה של המשפחתונים המנוהלים באמצעות גופים פרטיים, התאמת המבנים לצרכים הפיזיים והחינוכיים של הילדים.
  • צהרונים: חקיקה אשר תקבע סטנדרטים לניהול צהרונים ובכלל זה כמות אנשי צוות ותנאי סף להעסקתם, תכנים, מבנה סדר היום, תזונה בריאה ונכונה, עלויות ועוד. תיקון חקיקה שיחייב פיקוח של משרד החינוך על הפעלתם של הצהרונים, תקינת סף לאנשי הצוות העובדים בצהרונים ופיקוח ואכיפת קריטריונים על ההזנה בצהרונים.
  • חינוך בלתי פורמלי: הבטחת פעילותן של תנועות הנוער ע"י הגדלת תקציבן ומתן דגש על תקצוב שוויוני בין תנועות הנוער, הצגה ותקצוב של תכנית חירום לאיתור ולטיפול בבני נוער אשר נשרו ממערכת החינוך תוך ניסיון לפתח מסגרות חלופיות שיאפשרו מתן השכלה וכישורי חיים לנערים הנושרים.
  • נגישות השכלה גבוהה: הפחתת שכר הלימוד לסכום סמלי של דמי רצינות בלבד, הפעלת תכניות והקצאת משאבים הולמים למוסדות החינוך באזורי פריפריה ובקרב אוכלוסיות מוחלשות, ביטול שכר הלימוד במכינות הקדם-אקדמיות, הגדלת ייצוג הנשים, הערבים, המזרחים, יוצאי אתיופיה ויוצאי ברה"מ לשעבר בסגל האקדמי, מתן אפשרות ללימודים אקדמאים בכל התחומים החל מגיל 12, פתיחת קורסים בשפה הערבית במסגרת האוניברסיטאות והמכללות ומתן אפשרות להגשת עבודות בערבית, בתיאום עם המרצה – כשלב ראשון, מתן סבסוד תלמידי מחקר ערבים כדי שיוכלו להשתלב במערך עוזרי ההוראה, הבטחת היצע מספק של דיור במעונות בשכר דירה נמוך, הגדלת המלגות לסטודנטים לתארים מתקדמים, פתיחת הקמפוסים לציבור הרחב, קידום נשים באקדמיה.

אין מצע מעודכן.

אנחנו מזמינים אותך לפנות למפלגה ולדרוש לפרסם את עמדותיה בתחום >>

tajamoa48@gmail.com

אין מצע מעודכן.

אנחנו מזמינים אותך לפנות למפלגה ולדרוש לפרסם את עמדותיה בתחום >>

p@shas.org.il

בריאות

אין מצע מעודכן.

אין מצע מעודכן.

אנחנו מזמינים אותך לפנות למפלגה ולדרוש לפרסם את עמדותיה בתחום >>

it@likud.org.il

צמצום פערים בין מרכז לפריפריה בשירותי הבריאות:

  • ישנו את נוסחת הקפיטציה לפיה נקבע תקציב קופות החולים ויתנו לקופות מענקים על בסיס יישום בפועל של שוויון באספקת השירותים בין מרכז לפריפריה, על פי מדדים כמותיים ברורים. כך, קופת חולים שתסגור את הפער מהר יותר תקבל תקצוב גבוה יותר על חשבונן של קופות אחרות שיזניחו את תושבי הפריפריה.
  • יקדמו הכרזת ממשלה על תכנית לאומית כוללת לצמצום הפערים בבריאות, אשר תוגדר בתקציב המדינה. התכנית תכלול שדרוג תקציבים לבתי החולים בפריפריה, הסטת תקציבים לבניית מרפאות חדשות ולפיתוח מערכי בריאות בקהילה, צמצום זמני המתנה לניתוחים ולטיפולים רפואיים, בהדרכת חולים ובמעקב אחריהם.
  • יפעלו לצביעת תקבולי המס הנוסף על טבק לגלגול המוערכים בכ-700 מיליון ש"ח ככסף ייעודי בבסיס התקציב ויעשו בו שימוש למשך 5 השנים הקרובות (כ-5.3 מיליארד ש"ח) להרחבת תשתיות טיפול בקהילה ובבתי החולים, לקיצור תורים במרכזי הרפואה הדחופה בפריפריה, להכפלת כוח האדם במיון ולמתן אפשרות לקיצור תורים בבתי החולים הציבוריים.

שינוי כיוון במחלקות הפנימיות:

  • עדכון משמעותי של תקנון יחס כוח אדם/מיטות במחלקות בתי החולים כולן, כך שהוא יותאם לשינויים בטכנולוגיות הטיפול ויאפשר הקצאת מיטות אשפוז פנימיות על חשבון מחלקות אחרות בבתי החולים.
  • יצירת רצף טיפולי בין הקהילה לבתי החולים ולאשפוז הסיעודי, באחריות קופות החולים, כך שניתן יהיה לקצר את משך האשפוז לקשישים הזקוקים לאשפוז סיעודי ארוך טווח ולא נדרשים להיות במחלקות האשפוז בבתי החולים. בנוסף, פיתוח מערכי אשפוז ביתי שיהיו תחת אחריות המחלקות הפנימיות, השקעה באשפוזי המשך בגריאטריה, בסיעוד ובשיקום, ויצירת תמריצים אקדמיים וכלכליים לאנשי הרפואה להישאר במחלקות הפנימיות.
  • יפעלו לקידום 'מודל תמרוץ' למחלקות הפנימיות בישראל, שחלק מרכזי בו מתמרץ את הנהלות בתי החולים להשקיע תקציבי פיתוח במחלקות הפנימיות. המודל יתייחס גם לתוספות תקני רופאיים, מתמחים, סטז'רים, אחיות ומקצועות פארא-רפואיים.

קידום הכשרת רופאים וצוות פארא-רפואי:

  • קידום מיידי של המלצות ועדת אנדורן, ובפרט צמצום מיידי של מספר הסטודנטים הזרים המקבלים הכשרה קלינית בישראל ולמעשה "תופסים" מקומות של סטודנטים ישראליים ללא הצדקה (דחיית ההכשרה ולא ביטולה). הדבר צפוי לשחרר מיידית מעל 500 תקנים להכשרה קלינית כבר בשנה הקרובה.
  • הטלת חובה על משרד הבריאות לתכנן באופן מושכל ומיידי את התפתחות השדות הקליניים במערכת כולה ולהקצות רופאים מומחים בתקני הוראה (לרבות שימוש בגמלאי המערכת ככל שניתן ונדרש), על מנת שניתן יהיה להגדיל את קצב הכשרת הרופאים בכ-500 נוספים.
  • הוספת אלפי תקנים למקצועות הרפואה הראשיים ולמקצועות התת, תוך דגש על מקצועות שמוגדרים מקצועות במצוקה.
  • יפעלו לתוספת אחיות ולתוספת מקצועות פארא-רפואיים, וכן יבחנו בצורה יסודית הרחבה משמעותית של מודל "עוזר רופא" תוך אפשרות לשילוב אחיות במסגרתו.

הטלת פיקוח וריסון המערכת בסקטור הפרטי:

  • יוטל פיקוח על מחירי ניתוחים בסקטור הפרטי בהתאם לעלות הניתוח במערכת הציבורית, כך ששכר המנתחים בניתוחים פרטיים ירד לרמה סבירה.
  • יוטל מס "ציבורי" על הכנסות בתי החולים הפרטיים מרפואה פרטית (עלות חדרי ניתוח ושכר מנתחים) שישקף את הנטל העודף שמטילה המערכת הפרטית על הציבורית (בחירת ניתוחים קלים, שימוש במוניטין ציבורי לעבודה פרטית וכו').
  • יישקל, בין היתר לאור הסכם השכר החדש הצפוי עם הרופאים, מודל הפרדה מוחלטת לפיו רופא שעובד ברפואה ציבורית לא יוכל לעבוד בפרטית – ממש כשם שנציגי פרקליטות המדינה לא יכולים לפתוח משרד עורכי דין פרטי תוך עבודתם במדינה.
  • ירחיבו את הנגשת שירותי הבריאות עבור אנשים עם מוגבלויות, תוך חתירה לעקרון מתן שירות רפואי שווה, נגיש ומכבד.
  • יחזקו את הפריפריה על-ידי כך שבין היתר יפעלו לחזק את תשתיות הבריאות האזרחיות.
  • יפעלו לחיזוק התחרות בבריאות במטרה לשפר את איכות השירות ונגישותו לאזרח, לעידוד תחום הטכנולוגיה הרפואית ורפואת המידע ולהפיכתו למנוע תעסוקה וייצוא מוביל.
  • ימשיכו בנקיטת צעדים לטובת הקמה של פקולטות נוספות לרפואה ושל בתי ספר שונים למקצועות הבריאות.
  • ישחררו חסמים המונעים מרופאים מומחים עולים להשתלב במערכת הבריאות הישראלית.
  • יחזקו את תחום הבריאות בפריפריה על ידי השקעת תקציבים מוגברים בפתיחת חדרי מיון, בעיבוי המכשור והציוד בבתי החולים הקיימים, בצמצום הצפיפות ובמתן שירותי בריאות איכותיים ושוויוניים לתושבי הפריפריה החברתית והגיאוגרפית.
  • יבקשו להפריד בין משרד הבריאות כרגולטור להיותו גוף המחזיק במוסדות המעניקים שירותי רפואה, ובכך יתמרצו רגולציה מוצלחת המעודדת השקעה ברפואה מונעת ורפואה בקהילה.
  • יבקשו לאפשר לחולים שימוש בקנאביס רפואי מבלי להערים עליהם קשיים בירוקרטיים מיותרים; בכמויות ובמינונים הדרושים להם לריפוי מחלתם ולהקלה על סבלם.

הפחתה בעומס בחדרי המיון וקיצור זמני ההמתנה:

  • זמן מרבי:  30 דק' מרגע שחולה נרשם במיון עד לבדיקת אחות ראשונית, 4 שעות מקבלת החלטה לטיפול ועד העברה למיטת אשפוז, ייעול תפעול חדר מיון.
  • איכות: הוספת תקני רופאים, מתמחים ואחיות לחדרי מיון, ניהול תור במיון לפי דחיפות.
  • מרחק קצר: הקמת 30 מרכזי רפואה דחופה באזורים מרוחקים מחדרי מיון, הרחבת מערך טיפולי בית בקהילה.

שדרוג בתי החולים בישראל:

  • מתן מענקים לבתי חולים בהתאם להצלחה במדדי איכות והפחתת עומסים.
  • תוספת 500 מיטות בשנה לבתי חולים.
  • חדשנות טכנולוגית
  • הגדלת מספר סטודנטים לרפואה וסיעוד בארץ ב-10% כל שנה כדי להגיע לממוצע OECD תוך 4 שנים.
  • מודל העסקה פול טיימר של רופאים כדי לאפשר זמינות מוגברת של רופאים בכירים.

קיצור תורים לרפואה מקצועית וניתוחים:

  • ניתוחים דחופים -עד 30 יום, ניתוחים לא דחופים עד 60 יום.
  • קיצור תורים לרפואה מקצועית בקהילה – בתחומים השכיחים עד שבוע  וביתר עד 50% מהזמן הממוצע הנוכחי.
  • בחירה חופשית בין בתי חולים לניתוח כשזמני ההמתנה ארוכים מהרגיל.
  • תמרוץ וסנקציות על  בתי וקופות חולים לעמידה בזמנים שהוגדרו.
  • מרכז מידע ומעקב תורים ארצי שיראה בשקיפות את המצב בכל בתי החולים ובכל קופות החולים.
  • ביטול צורך בטופס 17 לקבלת שירות רפואי.
  • החזר נסיעות למטופלים הגרים יותר מ-50 ק"מ ממיקום הטיפול.

ביטוח סיעוד איכותי, זמין ויעיל לכולם:

  • הרחבת שעות טיפול בבית בהתאם לרמת התפקוד של המטופל.
  • ביטול השתתפות עצמית של ילדי המטופל הזקוק לסיעוד.
  • טיפול סיעודי ינתן במרחק של עד 20 ק"מ מבית המטופל.
  • הגדלת סל שירותים וסיוע למטפל העיקרי באדם הסיעודי למניעת קריסתו.
  • קביעת גורם אחד שנושא אחריות כוללת לטיפולים הסיעודיים לשמירה על יעילות ורצף טיפולי (משרד הבריאות אחראי וקופות החולים מספק שירותים).
  • פתיחת שוק הבריאות לתחרות: בתי חולים יופרטו בהליך של מכרז פתוח וקופות החולים והממשלה לא יורשו להחזיק בבעלותן בתי חולים.
  • כל בית חולים פרטי יורשה לעסוק בתיירות מרפא ובניתוחים פרטיים ויוכלו להקדיש לכך שיעור קבוע מתוך המיטות שברשותו.
  • הסרת הגבלות על טיפול בקנאביס רפואי.

אין מצע מעודכן.

אנחנו מזמינים אותך לפנות למפלגה ולדרוש לפרסם את עמדותיה בתחום >>

info@hadash.co.il

אין מצע מעודכן.

במצע העדכני של 2019 אין התייחסות לתחום הבריאות.

אנחנו מזמינים אותך לפנות למפלגה ולדרוש לפרסם את עמדותיה בתחום >>

form@beytenu.org.il

  • יפעלו להרחבה ניכרת של סל הבריאות שתאפשר מתן תרופות מצילות חיים בהיקף נרחב מזה הקיים היום.
  • יקצרו את זמני ההמתנה לתורים על-ידי שימוש בתשתיות בתי החולים הציבוריים בשעות אחר הצהרים כדי לבצע בדיקות, טיפולים וניתוחים. יעודדו עבודה במשמרת שניה של הרופאים והצוותים הרפואיים ללא תשלום נוסף מהחולים.
  • יפעלו בצורה תקיפה כנגד תופעת הרפואה השחורה בישראל, תוך יצירת כללים והוראות, אשר ימנעו ניצול של משאבי בתי החולים לטובת רפואה פרטית. כמו כן, יגבירו את האכיפה כנגד תופעות הרפואה השחורה לרבות – תשלומים ישירים לרופאים, שימוש במתקני בית החולים ללא הרשאה, מתן מתנות והטבות לרופאים, גביית תשלומים בעד טיפולים שאמורים להינתן ללא תשלום במסגרת ביטוח הבריאות הרגיל ועוד.
  • יפעלו לשינוי מבני בענף הביטוחים המשלימים והפרטיים בישראל תוך כדי ריסון מערכת הרפואה הפרטית בישראל, במטרה להגביר שקיפות ולמנוע כפילויות בביטוחי בריאות. בין השאר יפעלו ליצירת חוזי ביטוח אחידים בתחום ביטוחי הבריאות המשלימים והפרטיים, במטרה ליצור את התנאים לתחרות. תחרות זו בשילוב עם חוזים אחידים, תביא להוזלה ניכרת של עלות הביטוחים, ולעליה ניכרת באיכותם, תוך הנגשתם לציבור הרחב.
  • יגדילו את מספר המיטות בבתי חולים בישראל להקטנת הצפיפות הבלתי נסבלת הקיימת כיום בבתי החולים.
  • יגדילו את מספר האחים והאחיות בישראל.
  • שיפור שירותי הבריאות לקשישים בישראל:

1. הרחבת סל התרופות והפחתת עלויות הבריאות לקשישים.

2. הפחתת ההשתתפות העצמית בגין תרופות, שירותים רפואיים ואביזרי עזר לקשישים המקבלים קצבת השלמת הכנסה.

3. השתתפות המדינה בעלות הוצאות טיפולי שיניים לקשישים מגיל 75 ומעלה המקבלים השלמת הכנסה.

4. הגדלת את מספר המיטות באשפוז גריאטריה אקוטית, אשפוז שיקומי גריאטרי, אשפוז סיעודי, סעודי מורכב ותשושי נפש. יפעלו למיפוי היצע מיטות האשפוז לפי אזורים, על מנת לתת את המענה במקומות הנדרשים.

5. הרחבת כוח האדם במוסדות אשפוז על-ידי מתן תמריצים לאחים ולאחיות כדי שיעבדו במוסדות אשפוז גריאטריים ועידוד הכשרות והדרכות לכח עזר לסיעוד במוסדות האשפוז.

6. פיקוח על מוסדות אשפוז – יפעלו לקביעת גוף אחד, בעל סמכויות אכיפה, שיפקח על הטיפול במוסדות גריאטריה אקוטית, אשפוז שיקומי גריאטרי, אשפוז סיעודי, סעודי מורכב ותשושי נפש. יקבעו מדדי שירות ראויים, ושיטת תגמול המאפשרת מתן בונוסים, למוסדות שיקבלו דירוג גבוה מהמינימום המתחייב. לצד אכיפה בלתי מתפשרת בהפרות לרבות כנסות כבדים וצווי סגירה.

  • יגדילו את ההשקעה בתשתיות בריאות ואת ההוצאה על שירותי הבריאות הציבורית בישראל:

1. בחמש השנים הקרובות תעביר הממשלה סכום נוסף של 5.12 מיליארד שקלים לתקציב הבריאות והרפואה הציבורית.

2. יופעל עדכון אוטומטי של תקציב מערכת הבריאות בהתאם למדדים רלוונטיים, ובעיקר התאמה מלאה לשינוי הדמוגרפי של האוכלוסייה בישראל.

3. יתווספו מיטות אשפוז עד שנגיע לשיעור המקובל במדינות ה-OECD.

  • יפעילו תוכנית חירום להפחתת העומס בבתי החולים:

1. יגדילו את זמינותן של מרפאות החירום בקהילה, כדי להפחית את מספר החולים המגיעים לחדרי המיון.

2. ייצרו פתרון בקהילה לחולים מונשמים ולמטופלים בשיקום, שיאפשר שחרור מוקדם יותר ממחלקות האשפוז.

3. יעודדו שירותי רפואה בקהילה, רפואה און-ליין, רפואה משפחתית ורפואה מונעת.

4. יתגמלו רופאים כדי שיישארו בבתי החולים יום מלא ולא ייאלצו להשלים הכנסה במרפאות פרטיות.

5. יפעלו ליישום מסקנות "ועדת אור" לייעול התהליכים בחדרי המיון והמלר"דים ולקיצור זמני ההמתנה בהם – בשקיפות מלאה לציבור.

  • יחוקקו חוק ביטוח סיעודי ממלכתי שיקנה זכאות לטיפול ולהשגחה סיעודית לתקופה של חמש שנים לכל אזרח ישראלי.  
  • יעלו באופן ניכר את מספר הרופאים ועובדי הרפואה:

1. ישיקו יוזמה להכשרת רופאים אשר תכלול הקמה של בתי ספר חדשים לרפואה והכפלה של מספר תלמידי הרפואה בישראל.

2. ישלימו את חקיקת חוק האחיות ויעלו את שכרן.

3. יגדילו במידה רבה את מספר התקנים למתמחים בבתי החולים ובמרפאות בקהילה.

  • יתאימו את סל התרופות לצרכיה של אוכלוסייה גדלה ולהזדמנויות שמעניקות תרופות וטכנולוגיות רפואיות חדשות – תומכים בקביעה שלפיה התוספת הטכנולוגית השנתית לשירותים הניתנים במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי לא תרד מ-0.8% בשנה.
  • יקימו בית חולים חדש בדרום ובית חולים חדש בצפון וירחיבו בתי חולים קיימים – יזמו תוכנית ארצית להשבחת שירותי הרפואה בפריפריה אשר תכלול הענקת תמריצים למומחים ולמתמחים באזורים רחוקים מהמרכז והגדלה של מספר התקנים לרופאים ולאחיות באזורים אלה.
  • יתגברו את המרכזים לרפואה דחופה ואת חדרי המיון הקדמיים בפריפריה וישאפו לפתח את שירותי רפואה הניתנים בעיר אילת.
  • יקימו רשות מרכזים רפואיים ממשלתיים – רשות זו תעביר את הפיקוח על בתי החולים לרשות עצמאית חדשה ותאפשר למשרד הבריאות להתמקד בתפקידו כרגולטור.
  • יפעילו תוכניות לרפואה מונעת בפריסה ארצית החל מגני הילדים ובתי הספר ועד לצה"ל ולאוניברסיטאות. יאיצו וירחיבו את סימון מוצרי המזון שאינם בריאים, וימנעו כניסת מזון עתיר שומן, סוכר ומלח למוסדות החינוך, למשרדי הממשלה ולגופים ציבוריים ונתמכים.
  • ינהיגו רפורמה באשפוז הפסיכיאטרי – יפעלו להשלמת הרפורמה בבריאות הנפש, ידאגו לרפורמה באשפוז הפסיכיאטרי, ויחדשו את תקצוב התוכנית הלאומית למניעת אובדנות.
  • יסדירו את תחום הרפואה המשלימה.
  • יאמצו תכנית לאומית לצמצום הפערים בבריאות.
  • יבטלו את הביטוחים המשלימים ויכניסו את כלל הטיפולים הנדרשים לסל הממלכתי.
  • יגדילו את מספר מיטות האשפוז (ובפרט האשפוז הסיעודי) פי שניים ממספר המיטות השנתי שמייעד משרד הבריאות – 600 במקום 300.
  • ייצרו הפרדה מוחלטת בין רפואה ציבורית לבין רפואה פרטית, ויוציאו את התיירות הרפואית מבתי החולים הציבוריים.
  • יוסיפו כוח אדם רפואי:

1. יגדילו משמעותית את מכסת הלומדים במקצועות הרפואה ויפעלו לתעדוף התמחויות שבהן ניכר המחסור הן בבתי החולים והן ברפואה היועצת.

2. יגדילו את מספר תקני האחיות בבתי החולים כך שיענו לצרכים הנוכחיים והעתידיים.

3. יקימו צוות חירום בשיתוף משרד הבריאות, המל"ג והסתדרות האחיות, לקביעת תמריצים לצוות סיעודי – שיפור תנאי שכר ושדרוג המעמד המקצועי – על מנת לעודד הרשמה לבתי ספר לסיעוד.

  • יפעלו להקמת בית חולים נוסף בנגב, בהתאם להחלטת הממשלה מספטמבר 2015.
  • ידאגו להפעלה מחדש של חדר המיון בקריית שמונה.
  • יפעלו להרחבת שעות הפעילות של חדרי ניתוח על ידי הגדלת מספר חדרי הניתוח ברפואה הציבורית כהשקעה ראשונית, הארכת משך שעות העבודה של חדרי הניתוח הקיימים ותקצוב כוח האדם הדרוש לכך.
  • יגבילו את שעות העבודה של אנשי צוות רפואי.
  • יטפלו באלימות ובהטרדות המופנות אל עבר אנשי צוות רפואי.
  • יקדמו ויתקצבו תכנית לאומית להתאמת מערכת הבריאות להזדקנות האוכלוסייה. תכנית זו תשנה את נוסחת הקפיטציה, תעודד התמחות רופאים במקצועות הגריאטריה והתמחויות רלוונטיות נוספות, תדאג להבטחת שירותים בהיקף מספק לפריפריה ולשיפור משמעותי של שירותי הבריאות בקהילה ובבית.
  • יפעלו לעדכון סל הבריאות בשני אחוזים בשנה, כך שיכלול את כל השירותים והתרופות המשמעותיים.
  • יפעלו לתיקון נוסחת חלוקת המשאבים בין קופות החולים כך שתיתן ביטוי למשתנים חברתיים ופיצוי לתושבי הפריפריה.
  • יבצעו תיקון חקיקה שמטרתו פיצוי על שחיקת המימון של חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
  • יפעלו לחיזוק רפואת הקהילה ובניית תכנית לאשפוז בקהילה, תוך מתן עידוד כלכלי לרופאי הקהילה בצורה שווה בכל הקופות.
  • מתחייבים לתקצוב רופאים שאינם מועסקים באורח פרטי בהיקף מלא, כחלופה לשירותי הבריאות הפרטיים.
  • יבטלו תשלום השתתפות עצמית בעת קבלת שירותי רפואה מונעת, ביקור אצל רופאים, ורכישת תרופות המצויות בסל הבריאות, תוך השלמת תקציב לקופות החולים.
  • יפעלו להכללת הביטוח הסיעודי בסל הבריאות: אשפוז סיעודי וטיפול סיעודי בקהילה, תוך הבטחת 40 שעות לפחות של טיפול בקהילה, פיתוח מרכזי יום בהיקף נרחב וביטול השתתפויות משפחה במימון.
  • מבטיחים כניסתן של נפגעות תקיפה מינית לרפורמה בבריאות הנפש.
  • יפעלו להקמת מחלקות אשפוז ייעודיות לנפגעות תקיפה מינית, והקמת מערך תמיכה בקהילה עבור השיקום הפוסט אשפוזי ותהליך החזרה למסלול החיים.
  • יפעלו להמשך תהליך הכנסת טיפולי השיניים לסל הבריאות.
  • יקצו משאבים משמעותיים לקידום הרפואה המונעת.
  • יגבשו מדיניות כוללת לטיפול במחלת האיידס ובמחלות העוברות במגע מיני: ישקיעו משאבים במניעה ובהסברה שתכלול העלאת המודעות לחשיבות מין מוגן מחד, וקבלה חברתית של חולים ונשאים מאידך.
  • יבטלו הפרטת שרותי הבריאות לתלמיד.
  • יבטלו את הוועדות להפסקת הריון ויעלו את גיל המימון להפסקות הריון מעל גיל 19, תוך הבטחת זכות האישה לשליטה מלאה על גופה.
  • מתחייבים להתייחסות למגדר במחקרים ובפרסומים של משרד הבריאות.
  • ידאגו להכללת תרופות וחיסונים למחלות נשים ולמניעתן בסל הבריאות, לרבות ובדגש על אמצעי מניעה וחיסון למניעת סרטן צוואר הרחם.
  • יפעלו להקמת מרכזים רפואיים לטיפול ראשוני מציל חיים בערים שבהן אין בתי חולים.
  • יפעלו לאימוץ מדיניות חיסונים מקיפה שכוללת ארבעה היבטים: הנגשה שוויונית לכלל האוכלוסייה, שקיפות, הסברה ואכיפה.
  • יפעלו לעידוד תרומת איברים ותרומת דם עוברי למאגר הציבורי, וכן לתיקון החוק, כך שברירת המחדל בעת מוות מוחי, תהיה תרומת איברים ורק מי שמשפחתו מתנגדת לכך, או שנתן הוראה מפורשת שלא לתרום את איבריו – איבריו לא יתרמו.

אין מצע מעודכן.

אנחנו מזמינים אותך לפנות למפלגה ולדרוש לפרסם את עמדותיה בתחום >>

tajamoa48@gmail.com

אין מצע מעודכן.

אנחנו מזמינים אותך לפנות למפלגה ולדרוש לפרסם את עמדותיה בתחום >>

p@shas.org.il

מצעי המפלגות

רוצים לקרוא בהרחבה מה כל מפלגה מתכננת לעשות? כנסו למצעי המפלגות:

דברו איתנו

אנחנו מזמינים אתכם ליצור איתנו קשר, להציע רעיונות נוספים ולשאול שאלות בנוגע למצעים. מצאתם טעות במידע המופיע באתר או שלדעתכם יש מידע חסר? כתבו לנו >>

גלילה לראש העמוד