mahamatza logo light

  זמן עד הבחירות

ימים
שעות
דקות
שניות

  אודותינו

פרויקט 'מה המצע?' מטעם ארגון 'ישראל 2050' מבקש ליצור שיח ענייני בבחירות לכנסת ה-21, סביב נושאים חברתיים-כלכליים תוך בחינת מצעי המפלגות. הפרויקט מתמקד בתחומים: דיור, תחבורה, חינוך ובריאות.

  למה בחרנו בנושאים אלו

בחרנו בנושאים שמהווים את המכנה המשותף הרחב ביותר בחברה הישראלית בדגש על התחום החברתי-כלכלי. בחירת הנושאים נעשתה על-ידי סקר מדגמי שהועבר בקרב עמיתי תנועת ישראל 2050. 

  איך זה עובד

תוכלו להיעזר באתר כדי לקרא את עמדות המפלגות בתחומים השונים, בשתי דרכים:

  • מצעי המפלגות – תחת כל תחום מוצגות עמדותיה של כל מפלגה באותו הנושא, מתוך המצע שלה.
  • תשובות המפלגות – בסיוע עם מומחי תוכן מיקדנו שאלות מרכזיות בכל תחום והפננו אותן ישירות למפלגות על-מנת לקבל עמדות ברורות ומעשיות. תחת כל תחום מוצגות תשובותיהן של המפלגות אשר השיבו לנו.

האתר ממשיך להתעדכן עד יום הבחירות – הישארו מעודכנים!

- עדכון חדש! (8.4.19) -

** רק מפלגות שענו מוצגות **

תחבורה

  1. כיצד אתם מתכננים לפתור את בעיית הפקקים, הן באזורי הפריפריה והן במרכז?
  2. האם לדעתכם יש לתעדף תחבורה בת קיימא* על חשבון נתיבים לרכבים פרטיים? אם כן, כיצד אתם מתכוונים לקדם זאת?
  3. בוועדת סדן וועדת טרכטנברג, ניתנה המלצה להפעיל רשויות מטרופוליניות על מנת לייעל את התחבורה הציבורית. מה דעתכם בנושא? האם וכיצד תקדמו זאת?

*תחבורה בת קיימא: נתיבי תחבורה ציבורית, מדרכות להולכי רגל, שבילי אופניים, נתיבי רכבת.

כיצד אתם מתכננים לפתור את בעיית הפקקים, הן באזורי הפריפריה והן במרכז?

בלב תכנית התחבורה שלנו עומד העיקרון "פחות מכוניות, יותר תחבורה ציבורית". אנחנו מבקשים לחולל שינוי עמוק בסדרי העדיפויות הלאומיים: במקום להשקיע את מרבית התקציבים בהוספת כבישים ומחלפים – נייצר לתושבים את התמריצים האידיאלים לנסיעה בתחבורה ציבורית ידידותית ויעילה.

האם לדעתכם יש לתעדף תחבורה בת קיימא על חשבון נתיבים לרכבים פרטיים? אם כן, כיצד אתם מתכוונים לקדם זאת?

התכנית שלנו מבוססת על השקעה מסיבית בתחבורה הציבורית ופיתוחה על מנת להשוות את רמת התחב"צ למדינות המתקדמות בעולם. השקעה זו תתבצע באמצעות שורה ארוכה של צעדים המפורטים במצע המפלגה:

  • שינוי סדרי העדיפויות בהקצאת תקציבי הענק של מערכת התחבורה בישראל, כך שרוב המשאבים יוקצו לפיתוח התחבורה הציבורית וחלק קטן יותר לפיתוח כבישים.
  • עיבוי והוזלת קווי תחבורה ציבורית – הגדלת מספר האוטובוסים והורדת מחירי הנסיעות על מנת להפוך את התחבורה הציבורית לנגישה, נוחה וכדאית עבור כלל הציבור הישראלי.
  • יישום תכנית לעיבוי ושיפור שירותי התחבורה הציבורית, ובכלל זאת אמינות ועמידה בלוחות זמנים, שדרוג תחנות האוטובוסים והתקנת מערכות מידע מתקדמות עבור ציבור המשתמשים, שיספקו נתונים מדויקים על לוחות הזמנים של אוטובוסים ורכבות.
  • הצבת קדימויות בתכניות משרד התחבורה הקיימות באופן שמעמיד בראש סדר הביצוע פריסה של קווי שירות מהירים למוקדי תעסוקה, פריסת נתיבי תחבורה ציבורית ברחבי גוש דן והשלמת פרויקטים להסעת המונים ציבורית בטווח הקצר ביותר.
  • קידום מערך תחבורה ציבורית עורקית, המגובה בקווים מזינים בשילוב והתאמה של כל אמצעי ההסעה באופן אופטימלי: אמצעי הסעה המונית כמו רכבות ואוטובוסים מהירים רבי קיבולת, אוטובוסים, מיניבוסים ומוניות, במטרה להביא את אחוז המשתמשים בתחבורה הציבורית בערים הגדולות לרמה המקובלת במדינות מפותחות בעולם.
  • התאמת מדיניות התחבורה לפיתוח אזורי מגורים ומרכזי תעסוקה, תוך מתן מענה מיטבי לתהליכי תכנון עירוניים, עתודות מגורים ופיתוח עסקים.
  • בלימת המשך עליית תעריפי הנסיעה בתחבורה הציבורית וביטול תלותם הנוכחית במדד המתעדכן פעמיים בשנה. תוקם ועדה מקצועית לגיבוש מנגנון לקביעת תעריפי הנסיעה ובקרה עליהם, בדגש על קביעת תעריפי נסיעה כדאיים שיציבו תחרות בפני עלויות השימוש ברכב פרטי ויעודדו מגוון אוכלוסיות לעבור לשימוש יום יומי בתחבורה הציבורית.
  • הסדרה של נושא האופניים והקורקינטים החשמליים, ברמה החקיקתית והמוניציפלית.
  • החלת חובה על רשויות מקומיות לסלילת שבילי אופניים בתוך העיר ועל רשויות התכנון ומע"צ לסלילת שבילי אופניים בדרכים בינעירוניות, באמצעות חקיקה וקביעת מדיניות.
  • שיפור הניידות האישית והנגישות המהירה לתחבורה ציבורית באזורי פריפריה, באזורים כפריים ובדרכים בינעירוניות, תוך שמירה מיטבית של עתודות הקרקע המועטות בישראל.

בוועדת סדן וועדת טרכטנברג, ניתנה המלצה להפעיל רשויות מטרופוליניות על מנת לייעל את התחבורה הציבורית. מה דעתכם בנושא? האם וכיצד תקדמו זאת?

מפלגת העבודה מקבלת את ההמלצות של הוועדות, ותפעל להקמת ארבע רשויות מטרופוליניות לתחבורה בגוש דן, חיפה והקריות, ירושלים רבתי ובאר שבע ועיגון סמכויותיהן לקבלת החלטות ולביצוען, בחקיקה.

כיצד אתם מתכננים לפתור את בעיית הפקקים, הן באזורי הפריפריה והן במרכז?

מתנגדים להיטל גודש ולהפרטת כבישים (קרי, מסלולים מהירים בתשלום כמו כביש 6 וכדומה) – ח"כ טיבי (תע“ל) הגיש הצעת חוק להפחתת תשלום אגרה בכבישי האגרה לרבות במקטעים שיש בהם עבודות או פקקים. כמו כן, מתנגדים למדיניות השכר הקיימת (גם במגזר הממלכתי) לפיה ניתנות תוספות שכר בדמות "אחזקת רכב" או "רכב צמוד". יש להחליף את כל התוספות הסמויות בתוספות ריאליות (כולל הפרשות לפנסיה) על מנת ליצור מוטיבציה בקרב יותר ממיליון עובדים לנטוש את הרכב הפרטי ולעבור לתחבורה ציבורית יעילה. אך לא יהיה כל פתרון לשאלת הפקקים כל עוד הממשלה לא תשקיע את המשאבים הדרושים להפיכת התחבורה הציבורית לראויה למאה ה-21.

האם לדעתכם יש לתעדף תחבורה בת קיימא על חשבון נתיבים לרכבים פרטיים? אם כן, כיצד אתם מתכוונים לקדם זאת?

יש לתת עדיפות לתחבורה הציבורית על פני כלי הרכב הפרטיים, יש להעדיף את התחבורה הציבורית המסילתית – שתגיע לכל יישוב גדול ובינוני (מעל ל-20 אלף תושבים, כולל הערים הערביות), ויש לשלב בין תחבורה מסילתית לבין נתיבי אופניים.

בוועדת סדן וועדת טרכטנברג, ניתנה המלצה להפעיל רשויות מטרופוליניות על מנת לייעל את התחבורה הציבורית. מה דעתכם בנושא? האם וכיצד תקדמו זאת?

יש להעניק סמכויות לרשויות המקומיות בכל הנוגע לתחבורה ציבורית. ח"כ דב חנין (חד"ש), כיו"ר תת ועדת הכנסת לתחבורה ציבורית, פעל רבות להקמת רשויות מטרופוליניות לתחבורה ציבורית ולהעברת חלק מהסמכויות שבידי משרד התחבורה לשלטון המקומי.

כיצד אתם מתכננים לפתור את בעיית הפקקים, הן באזורי הפריפריה והן במרכז?

הדרך להתמודד עם הפקקים היא דרך השקעה במערכות תחבורה ציבורית ומעבר של נהגים למערכת הסעת המונים יעילה, מהירה ומסונכרנת. בעידן של התפתחויות טכנולוגיות אפשר ואף רצוי לגבש תוכנית לאומית רחבת היקף לצמצום ניכר של הפקקים בתוך כמה שנים. שינויים מבניים ובנייה של תשתית תחבורה ציבורית מודרנית דורשים שנים, אך מאות אלפי הנהגים שעומדים בפקקים שעות רבות בשבוע צריכים גם פתרונות מיידיים. לכן תכנית התחבורה של כחול-לבן כוללת התייחסות לשלושה טווחי זמן:

  1. בטווח המיידי נעשה מאמץ לצמצם את התנועה בשעות השיא ונקדם את הליכי החקיקה והתכנון הנחוצים לשם מציאת פתרונות ארוכי טווח.
  2. בטווח הזמן הבינוני נקדם פתרונות המבוססים על מערכי התחבורה הציבורית.
  3. נקדם מאמץ לאומי להקמת רשת מטרו מודרנית במרכזי הערים הצפופות בישראל.

האם לדעתכם יש לתעדף תחבורה בת קיימא על חשבון נתיבים לרכבים פרטיים? אם כן, כיצד אתם מתכוונים לקדם זאת?

נשיק תוכנית לאומית שתביא תחבורה ציבורית איכותית, זמינה ונגישה לכל מקום בישראל – ייסללו נתיבים נוספים לתחבורה ציבורית ויופעלו קווי "הזנק" לאזורי תעסוקה מרכזיים. יתווספו סמכויות אכיפה בנתיבים הציבוריים לפקחי הרשויות המקומיות ויוצבו מצלמות אכיפה. קווי ה"הזנק" יגיעו, בין השאר, לאזורי תעסוקה שיש בהם תנועה רבה בשעות הבוקר ואחר הצהריים.

יורחבו קווי הלילה אשר יאפשרו נגישות למקומות בילוי מחצות ועד השעה 4:00 בבוקר ויובילו לצמצום תופעת הנהיגה תחת השפעת אלכוהול.

נחזק את מערך הרכבות ונעודד שיתוף פעולה בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי כדי לחדש ולשדרג את תשתיות התחבורה בישראל – ייסלל קו רכבות עוקף באר-שבע אשר ייתן מענה לערי הנגב ולעיר הבה"דים. נפעיל מערך הסעות גדול מתחנות הרכבת בפריפריה שישפר מאוד את היעילות ואת הזמינות של תחנות הרכבת. בטווח הארוך ייושמו פתרונות שנועדו לחולל שינוי מבני עמוק בתשתיות התחבורה בישראל.

בוועדת סדן וועדת טרכטנברג, ניתנה המלצה להפעיל רשויות מטרופוליניות על מנת לייעל את התחבורה הציבורית. מה דעתכם בנושא? האם וכיצד תקדמו זאת?

נקים קבינט תחבורה, נכנס סביב שולחן אחד את כל משרדי הממשלה הרלוונטיים. קבינט זה יקדם במהירות, בנחישות וביעילות את הליכי התכנון הנחוצים ויפתח פתרונות יצירתיים לבעיית הפקקים. ביניהם יוקמו רשויות תחבורה מטרופוליניות בארבע המטרופולינים במדינה, כדי שיתאפשר תכנון תחבורתי אזורי משותף.

כיצד אתם מתכננים לפתור את בעיית הפקקים, הן באזורי הפריפריה והן במרכז?

הקמת תכנית לאומית להתמודדות עם גודש בדרכים. התכנית תוגש לוועדת שרים מיוחדת, בראשות ראש הממשלה, לעניין זה בתוך חודשיים מהקמת הממשלה הבאה. ועדת השרים תהא מחויבת לאשר את התכנית, בהתאם לשינויים שתבקש, בתוך חודש מיום הגשתה. לאור התרומה הרבה של תופעת היוממות על היווצרות הגודש בדרכים, בין היתר נעמוד על שינוי באמצעות קידומם של פתרונות גם בתחום התעסוקה אשר יסייעו להסטת חלק מן התנועה בכבישים לשעות פנויות יותר. להלן מספר המלצות בתחום:

  1. מתן תמריצים למעסיקים לאפשר לעובדיהם לעבוד בשעות גמישות ובכך יוכלו האחרונים להגיע לעבודה שלא בשעות העומס. תמריצים אלו יכולים לבוא בדמות שיעורי מס מופחתים כאשר שיעור ההפחתה יקבע בהתאם למספר השעות הגמישות אשר נרשמו בכל חודש.
  2. מתן תמריצים למעסיקים לאפשר לעובדים לעבוד חלק מן הימים בבית או לחלופין לעבוד ממתחמי עבודה שיתופיים הקרובים למקום מגוריהם.
  3. מתן תמריץ למעסיקים להעביר מרכזי פעילות לפריפריה.

דוגמה למתן פתרונות תעסוקתיים לבעיית הגודש בכבישים ניתן לקחת מתהליך ההסדרה שביצעה מדינת וושינגטון בשנת 2014. במסגרת תהליך ההסדרה, חתמה המדינה על תקנה שחייבה את כל הסוכנויות הממשלתיות לקיים וליישם מדיניות כתובה שקובעת קריטריונים ספציפיים לעבודה מרחוק ולשעות עבודה גמישות וזאת במטרה מוצהרת לסייע בצמצום הגודש בדרכים. בין היתר, קבעה התקנה כי כ-9% מן העובדים יעבדו מרחוק וכן כי כ-40% מן העובדים יעבדו בשעות גמישות.

האם לדעתכם יש לתעדף תחבורה בת קיימא על חשבון נתיבים לרכבים פרטיים? אם כן, כיצד אתם מתכוונים לקדם זאת?

  1. עידוד התחבורה השיתופית על מנת להגדיל את מספר הנוסעים בכל כלי רכב ובכך להוריד את מספר הרכבים על הכביש.
  2. פיתוח תשתיות תחבורה ציבורית, הרחבת נתיבי תחבורה ציבורית בכניסה למרכזי ערים גדולות ושירותי הסעות לתחנות הרכבות.
  3. בחינת מערך המיסוי כך שיכלול התייחסות לגודש (נזק) שכל רכב יוצר בהתייחס לקריטריונים שונים כגון זמן נסיעה ביחס למרחק (ככל שזמן הנסיעה גדול ביחס למרחק כך ההשפעה על הגודש גדלה) וחלופות תחבורתיות (ככל שיש יותר חלופות אז הרכב מייצר יותר גודש).
  4. תמרוץ רשויות מקומיות בפיתוח מודלים לתחבורה ציבורית קהילתית בשכונות רלוונטיות (שאטלים) על פני אוטובסים היוצרים עומס בכבישי השכונות.
  5. עידוד אמצעים לרכיבה על אופניים והליכה רגלית במרכזי הערים הגדולות כגון הוספת שבילי אופניים והרחבתם, רמזורי הולכי רגל ארוכים יותר, הגברת האכיפה בנוגע לשימוש נכון בשבילי אופניים ובמדרכות, עמדות טעינה חשמליות במרכזי הערים ועוד.
  6. בחינת נושא החנייה במרכזי הערים הגדולות.
  7. תמרוץ המפעילים למקסום מקומות הישיבה בכל רכב להסעה המונית.

בוועדת סדן וועדת טרכטנברג, ניתנה המלצה להפעיל רשויות מטרופוליניות על מנת לייעל את התחבורה הציבורית. מה דעתכם בנושא? האם וכיצד תקדמו זאת?

יש להקים ארבעה מרחבים מטרופוליניים חזקים סביב הערים המרכזיות, ובאמצעות יחידות אלה לאפשר ביזור סמכויות מבוקר, כך שניתן יהיה לקצר תהליכי תכנון ויישום תוך ראייה מרחבית המשלבת לאומי ומקומי, ומבלי לבטל את יכולתן של הרשויות המקומיות לייצג את האינטרסים של תושבי היישובים. במרחבים אלה יפעלו צוותים מקצועיים משותפים לשלטון המקומי ולמשרדי הממשלה הרלבנטיים.

כיצד אתם מתכננים לפתור את בעיית הפקקים, הן באזורי הפריפריה והן במרכז?

על-ידי הקמת קבינט תחבורה:

עד היום טופל נושא התחבורה הציבורית בעיקר על ידי משרד התחבורה. כדי ליצור פתרון לבעיית הפקקים יש צורך בראייה רוחבית, כך למשל נושא "ניהול הביקושים" בתחבורה הוזנח ולא טופל כלל בשנים האחרונות על ידי משרד התחבורה, אף שהוא צפוי להביא להקלה מהירה. לכן, פתרון בעיית הפקקים דורש "שילוב זרועות" של משרדי הממשלה השונים, בעיקר אוצר ותחבורה, מינהל התכנון והרשויות המקומיות.

האם לדעתכם יש לתעדף תחבורה בת קיימא על חשבון נתיבים לרכבים פרטיים? אם כן, כיצד אתם מתכוונים לקדם זאת?

  • על-ידי בניית תכנית אסטרטגית לאוטובוסים: מערכת אוטובוסים בעלת אמינות גבוהה, זמן המתנה קצר בתחנה ואוטובוסים שאינם עומדים בפקק, היא מערכת תחבורה ציבורית שהציבור ירצה לנסוע בה. נפעל לשינוי חוזי התחבורה הציבורית, כך שיגדילו את תמריצי החברות לספק שירות איכותי ונעים שעומד בלוחות הזמנים. נקדם פתרונות תחבורה חכמה, דוגמת קווי תחבורה ציבורית דינמיים, המבוססים על ביקושי "זמן אמת" וניתוח צרכים על בסיס Big-Data.
  • על-ידי תקצוב והקמת תשתית הרכבות – החזרת האמינות לרכבת ישראל: רכבת ישראל הייתה כלי התחבורה הציבורית האמין והנוח ביותר ולכן אחוזי השימוש בו עלו מאוד בשנים האחרונות. החלטת ממשלה לתקצוב מיידי של תכנית המטרו (השאיפה להקמת המטרו באזור גוש דן ב-2030) לא תתממש אלא אם תכנית המטרו תתוקצב באופן מיידי. יש לקבל החלטה על תקצוב כדי שההכנות לשלב הביצוע יחלו במקביל לדיוני התכנון בות"ל. בנוסף יש לתקצב את הפרויקטים המאושרים ברכבות הקלות.
  • קידום "חוק המטרו": נפעל לחקיקה המאפשרת פיתוח תשתיות תחבורה אסטרטגיות בנתיב מהיר, בדומה ל"חוק כביש 6" שאפשר את סלילתו בקצב מהיר ולמעשה הציל את ישראל ממצב תחבורתי גרוע עשרת מונים מהמצב הקיים היום.
  • רכבות מהירות (מעל 350 קמ"ש): נבחן לעומק את המשמעות של חיבור הדרום והצפון למרכז בקו רכבת "נסיעה עד שעה" בדגש על שדה תעופה רמון שבתמנע, אשר חיבורו ברכבת מהירה ימנע צורך להקים שדה תעופה נוסף בלב ישראל הצפופה ממילא.

בוועדת סדן וועדת טרכטנברג, ניתנה המלצה להפעיל רשויות מטרופוליניות על מנת לייעל את התחבורה הציבורית. מה דעתכם בנושא? האם וכיצד תקדמו זאת?

בכל מקום בעולם בו יש תחבורה ציבורית מתקדמת פועלת רשות תחבורה מטרופולינית. מדובר ברשות שהיא שיתוף פעולה של כלל הערים באזור בו היא פועלת, מתכננת ומתפעלת את התחבורה הציבורית. הרשויות המקומיות "קרובות לשטח" ומכירות את הצרכים של התושבים שלהן, ולכן יכולות לספק שירותי תחבורה המתאימים יותר לתושבים. כל הוועדות המקצועיות שבחנו את הנושא עד היום, מאז שנת 1996, כולל ועדת סדן בשנת 2007, כבר המליצו על הקמת רשויות מטרופוליניות בגלל היעילות הגבוהה שרשויות כאלו יוצרות.

אנו נעודד את הרשויות המטרופוליניות לייצר קווי תחבורה מהירים וישירים בין מרכזי התעסוקה והערים לבין תחנות הרכבת, בתדירות גבוהה ובהתאמה ללוח הרכבות – כולל התחשבות באיחורים אפשריים.

כיצד אתם מתכננים לפתור את בעיית הפקקים, הן באזורי הפריפריה והן במרכז?

נפעל לצמצם את זמן הנסיעה מהפריפריה למרכז באמצעות פיתוח התשתיות בכלל והכבישים בפרט, ותגבור התחבורה הציבורית על כל גווניה. בכלל זאת, נקדם בקדנציה הקרובה הסדרת תחבורה שיתופית ונתמרצהּ.

האם לדעתכם יש לתעדף תחבורה בת קיימא על חשבון נתיבים לרכבים פרטיים? אם כן, כיצד אתם מתכוונים לקדם זאת?

לא ניתן מענה.

בוועדת סדן וועדת טרכטנברג, ניתנה המלצה להפעיל רשויות מטרופוליניות על מנת לייעל את התחבורה הציבורית. מה דעתכם בנושא? האם וכיצד תקדמו זאת?

לא ניתן מענה.

כיצד אתם מתכננים לפתור את בעיית הפקקים, הן באזורי הפריפריה והן במרכז?

אנו מאמינים שפתרונות רחבים ואיכותיים של תחבורה ציבורית יעילה יעזרו להפחית את הגודש בכבישי ישראל וכן את תאונות הדרכים. כיום הממשלה מפתחת בעיקר תשתיות לרכבים פרטיים על חשבון פתרונות של תחבורה ציבורית, ובכך מחמירה את בעיית הפקקים הגוברת. פירוט התכנית שלנו לקידום תחבורה ציבורית על-פני רכבים פרטיים מופיעה בשאלה הבאה. לפתרון בעיית הפקקים אנו נפעל לקידום:

  • העדפה משמעותית לתחבורה הציבורית והשקעה מסיבית בתשתית התחבורה הציבורית. הנחת מתקני תשתית אלה תיעשה בצורה מחושבת על מנת לחסוך בכספי ציבור, להגביר יעילות צפויה ולמנוע פגיעה בערכי טבע נדירים. נעודד את השימוש בתחבורה הציבורית, תוך הקצאת משאבים הולמים, הגברת תדירויות וזמינות, מערך מודיעין וכרטוס משולב. מחירי התחבורה הציבורית יסובסדו בשיעור של 80% לזקנים, ילדים, סטודנטים ואנשים עם מוגבלות.
  • יישום מלא של תכנית קווים מהירים לאזורי תעסוקה.

האם לדעתכם יש לתעדף תחבורה בת קיימא על חשבון נתיבים לרכבים פרטיים? אם כן, כיצד אתם מתכוונים לקדם זאת?

כן, אנו מאמינים בקידום תחבורה בת קיימא ולכן נבצע את השינויים הבאים:

  • נקדם סימון של לפחות 50 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית בשנה על פני נתיבים לרכב פרטי עם אכיפה קבועה.
  • אנו מאמינים בהפעלת תחבורה ציבורית שבעה ימים בשבוע, 24 שעות ביממה, כבסיס לשיפור וקידום אוכלוסיות מוחלשות, לקירוב פריפריה למרכז ולצמצום השימוש ברכב הפרטי על השלכותיו השליליות לסביבה. מניעת תחבורה ציבורית בשבת וחג מונעת את האפשרות להסתמך על תחבורה ציבורית ועל כן מחייבת רבים להחזיק ברכב פרטי.
  • נפעל לחיוב הגשת תסקיר תחבורה מקיימת לכל תכנית בנייה חדשה.
  • נעודד התניידות בלתי ממונעת, כמו אופניים או הליכה ברגל, על-ידי יצירת מסלולים בטיחותיים, הרחבת אפשרות להטענת אופניים בתחבורה ציבורית, מאבק בגניבות האופניים, מערך השכרת אופניים, מקלחות במקומות העבודה ועוד.
  • נצמצם את הנסיעה הפרטית באמצעות הפחתה בייבוא כלי רכב, הורדת כלי רכב ישנים מהכביש, הגדלת הקנסות, ההיטלים, האגרות והמסים הכרוכים בהחזקת רכב, מס מוגדל על רכב שני למשק בית וצמצום ההשקעה בכבישים חדשים ובמקומות חניה.

בוועדת סדן וועדת טרכטנברג, ניתנה המלצה להפעיל רשויות מטרופוליניות על מנת לייעל את התחבורה הציבורית. מה דעתכם בנושא? האם וכיצד תקדמו זאת?

אנו תומכים בהקמת רשויות מטרופוליניות לתחבורה, שתראינה לנגד עיניהן את המפה התחבורתית הכוללת במטרופולין, לצד הצרכים של אוכלוסיות התושבים. הרשות המטרופולינית לתחבורה תקדם מערך תחבורה ציבורית במטרופולין, על בסיס תכנון משותף לרשות המטרופולינית, למשרד התחבורה ולתושבים המקומיים, ולא על פי רצונותיה של מפעילת התחבורה הציבורית.

בתגובתם הרשמית לא ניתן מענה לשאלות בתחום התחבורה.

דיור

  1. מה היא האסטרטגיה שלכם להרחבת היצע הדירות באזורי הביקוש
  2. כיצד אתם מתכננים לפעול להגדלת הביקוש מחוץ למרכז הארץ?
  3. מה היא עמדתכם בנוגע לדיור ציבורי? האם בכוונתכם להרחיב את הדיור הציבורי הקיים?
  4. האם אתם סבורים שהמדינה צריכה להתערב בשוק השכירות? אם כן, כיצד?

*(לדוגמא: סבסוד, בנייה מכוונת מטעם המדינה, פיקוח על שכר הדירה).

מה היא האסטרטגיה שלכם להרחבת היצע הדירות באזורי הביקוש?

מפלגת העבודה מתחייבת לפעול למען חידוש הבנייה הממשלתית של 300 אלף יחידות דיור במהלך רב-שנתי, זאת על מנת להתמודד עם פערי ההיצע. לצד זאת תפעל המפלגה לפישוט הליכי התכנון והבנייה והסרת חסמים בירוקרטיים, תוך הקפדה על מנהל תקין ואיזון עם צרכים סביבתיים וחברתיים, לרבות באמצעות הרחבת תקנים בוועדות התכנון המקומיות והמחוזיות וקיצור משמעותי של זמני ההמתנה לאישור תכניות בנייה. כמו כן, נפעל ליצור תמריצים (לרבות באמצעות מנגנוני מיסוי) לזירוז הליכי בנייה על ידי קבלנים ולניצול קרקעות בעלות פוטנציאל בנייה.

כיצד אתם מתכננים לפעול להגדלת הביקוש מחוץ למרכז הארץ?

התוכניות של המפלגה להגדלת היצע הדירות ימומשו גם במרכז הארץ וגם בפריפריה. כמו כן, המפלגה תפעל למימוש מלא של החלטות ממשלה שנוגעות להעצמה ולצמיחה כלכלית של ערי פיתוח ויישובים בפריפריה, במגזרים היהודי, הערבי, הבדואי והדרוזי, בשיתוף הרשויות המקומיות.

מה היא עמדתכם בנוגע לדיור ציבורי? האם בכוונתכם להרחיב את הדיור הציבורי הקיים?

מפלגת העבודה תקדם הגדלה ניכרת של מלאי הדירות בדיור הציבורי באמצעות חידוש הבנייה (לרבות במסגרת התוכנית לדיור בר השגה) ורכישת דירות תוך הבטחת תמהיל חברתי וגיאוגרפי מאוזן של הדיור הציבורי ברשויות המוניציפליות השונות. בנוסף, ננהיג מדיניות של אפס המתנה לדיור ציבורי, אשר תשים סוף למחדלי התור האינסופי עבור משפחות הזקוקות וזכאיות לדיור ציבורי. עד מימוש היעד של הגדלת מצאי הדירות תפעל המפלגה להגדלת הסיוע בשכר דירה לזכאי הדיור הציבורי וביטול מכירת דירות בדיור הציבורי לעמותות שלא לצרכי דיור. לצד זאת, נפעל להנהגת תכניות ממשלתיות לדיור בר השגה ושכירות ארוכת טווח למשפחות צעירות, באמצעות תמריצים ממשלתיים ועידוד בנייה חדשה, אשר תכלול דירות בשכירות ארוכת טווח.

האם אתם סבורים שהמדינה צריכה להתערב בשוק השכירות? אם כן, כיצד?

מפלגת העבודה מאמינה בהתערבות של המדינה במצב בו קיים כשל שוק באספקה של מוצר ציבורי בסיסי הנדרש לקיום בכבוד. המצב היום בשוק השכירות הוא בדיוק כזה.

כדי לטפל בכשל של שוק השכירות מפלגת העבודה מציעה מספר פתרונות: ראשית, יש לרכז את הטיפול במשבר הדיור תחת אחריותו הישירה של ראש הממשלה ולהקים קבינט ממשלתי לדיור בראשותו, שיעסוק גם בתחום השכירות. שנית, יש להרחיב ולאכוף את חוק השכירות ההוגנת, אותו יזמה ח"כ סתיו שפיר מטעם המפלגה, כך שיובטחו הזכויות והחובות של השוכר והמשכיר ויקודמו מודלים כלכליים לשכירות ארוכת טווח. שלישית, הפעלת תכניות ממשלתיות לדיור בר השגה ושכירות ארוכת טווח למשפחות צעירות, באמצעות תמריצים ממשלתיים ועידוד בנייה חדשה, אשר תכלול דירות בשכירות ארוכת טווח.

מה היא האסטרטגיה שלכם להרחבת היצע הדירות באזורי הביקוש?

על ידי הקמת חברת בנייה בבעלות המדינה שאינה פועלת על עיקרון של רווח והמסוגלת לסבסד את עלות הדירה. כמו כן, יש לקדם את "ציפוף" האוכלוסייה במרכז על ידי ניצול הקרקעות שבבעלות ציבורית (קק"ל, עיריות, המדינה, מערכת הביטחון) אך תוך הקפדה על עקרונות הבנייה הירוקה ושמירת הסביבה.

כיצד אתם מתכננים לפעול להגדלת הביקוש מחוץ למרכז הארץ?

על ידי יצירת מקומות עבודה.

מה היא עמדתכם בנוגע לדיור ציבורי? האם בכוונתכם להרחיב את הדיור הציבורי הקיים?

"מחיר למשתכן" של הממשלה האחרונה הוא בלוף. אנחנו מציעים תכנית משולבת: דיור ציבורי במחיר מסובסד, סיוע אמיתי בשכר הדירה ובניית רבבות יחידות דיור על ידי המדינה – באמצעות חברה ממלכתית וללא כוונות רווח. יש להפסיק את האפליה של הציבור הערבי בכל הנוגע לדיור, יש להוסיף קרקעות לערים ולכפרים הערבים על מנת למצוא פתרון אמיתי למצוקת הדיור. כמו כן, חד"ש מצדדת במתן 90% משכנתא על מחיר הדירה לדירה הראשונה, ביטול המע"מ על רכישת הדירה הראשונה על ידי זוג צעיר עד לתקרה של 1.5 מיליון שקל והקמת בנק משכנתאות ממלכתי שיפעל שלא לכוונת רווח.

האם אתם סבורים שהמדינה צריכה להתערב בשוק השכירות? אם כן, כיצד?

כמובן, ובשלוש דרכים: הגבלת שכר הדירה על פי חוק, הגדלת הסיוע לשכר דירה עבור משפחות המשתכרות עד פעמיים שכר מינימום ובניית דירות על ידי החברות הממלכתיות ('עמידר') והעירוניות ('שקמונה', 'עזרה וביצרון' ועוד).

מה היא האסטרטגיה שלכם להרחבת היצע הדירות באזורי הביקוש?

כחול-לבן תפעל להעלאת שיעור הדירות שיוקצו להשכרה בכל תוכנית המאושרת באזורי ביקוש – נקבע כי בכל שיווק של קרקע מדינה באזורי ביקוש, גם בתוכניות שאינן תוכניות ותמ"ליות, שיעור מינימלי ניכר מתוך יחידות הדיור ייועד לפרוייקטים לשכירות ארוכת טווח.

כיצד אתם מתכננים לפעול להגדלת הביקוש מחוץ למרכז הארץ?

נעודד פרויקטים בפריפריה באמצעות סבסוד עלויות פיתוח ומתן מענקי הקמה ליזמים. נאפשר לדחות את תשלום המע"מ המוטל על היזם בעת רכישת הקרקע למועד מכירת הפרויקט, זאת לשם הקמת פרויקט להשכרה ארוכת טווח.

מה היא עמדתכם בנוגע לדיור ציבורי? האם בכוונתכם להרחיב את הדיור הציבורי הקיים?

בישראל חסרות עשרות אלפי יחידות דיור ציבורי. כדי להשלים את החוסרים יש לבנות תוכנית ארוכת טווח לשיקום הדיור הציבורי, שתכלול גם הגדלת המלאים בדרכים שונות וגם הגמשת הקריטריונים כך שעוד אזרחים יזכו לקורת גג הוגנת. במקביל נפעל כדי לשפץ את הדירות הקיימות וכך נחזיר לדיירי הדיור הציבורי את הזכות לחיות בדירות ראויות.

האם אתם סבורים שהמדינה צריכה להתערב בשוק השכירות? אם כן, כיצד?

נפתח שוק שכירות לטווח ארוך במחירים מרוסנים ונסדיר אותו – כדי לשנות באופן ניכר את צד הביקוש בשוק הדיור יש להפנות את מירב המאמצים ליצירת שוק גדול וראוי של דירות להשכרה, בעיקר לטווח ארוך. נְפַתֵחַ את פרויקט "דירה להשכיר", שמטרתו להעמיד מלאי של 150,000 יחידות דיור להשכרה לטווח ארוך בסטנדרט הבנייה הגבוה ביותר, רבע מהן במחיר מפוקח. מלאי גדול שכזה ישנה הן את שוק הדירות לקנייה – הביקוש יקטן שכן רבים יעברו לשוק השכירות, והן את שוק השכירות – תיווצר אלטרנטיבה ראויה והוגנת לשכירות הפרטית. עיקר המימון יגיע מן הגורמים המוסדיים במשק, וחלק מכספי מדינה.

מה היא האסטרטגיה שלכם להרחבת היצע הדירות באזורי הביקוש?

לצד הגדלת היכולת של הזוגות הצעירים להעמיד הון עצמי, יש לפעול להגדלת היצע הדירות באופן כזה שיאזן את מחירי הדיור המשתוללים. עלינו לקחת בחשבון את הביקוש בשוק הדיור תוך שקלול קצב גידול האוכלוסייה (2% בשנה), כי רק תכנון ארוך טווח יביא לסגירת הפער בין הביקוש להיצע. כמובן שיש להגביר את ההיצע באזורי הביקוש המרכזיים, תוך תמהיל אורבני נכון שימנע היווצרות של גטאות עוני. מטרופולין ת"א צריך לקבל התייחסות ממוקדת מאחר והורדת המחירים במטרופולין זה יביא להורדת כלל המחירים במדינת ישראל. המדינה תיקח אחריות על הבטחת קצב בניית הדירות ושיווקן לציבור בשני צעדים משלימים:

  1. לקבלנים יובטח תמריץ לבנייה מהירה מרגע זכייה במכרז הקרקע. קבלן שבנה בקצב מהיר יקבל תמריץ כספי. קבלן שהתמהמה יעמוד בפני סנקציות כגון הוצאה מרשימת הקבלנים שיוכלו להתמודד במכרזי הקרקע מתוך שיקול שזה יביא להרתעה ומניעת עיכוב פרויקטים שלא מן העניין.
  2. סנקציה כזו גם לא ניתן לגלגל על הציבור. במכרז שלא ניגשו אליו באופן עקבי, תיתן המדינה רשת ביטחון חלקית על מנת לתרץ את הבנייה על הקרקע. בנייה זו היא במתכונת בנייה ציבורית ונותנת מענה רחב בהתמודדות עם היקפי בנייה נמוכים.

כיצד אתם מתכננים לפעול להגדלת הביקוש מחוץ למרכז הארץ?

נבחן פתרונות יצירתיים לבנייה ותכנון דירות בפריפריה על מנת להוריד את העומס במרכז, אשר יהפוך את המעבר לפריפריה לכדאי בעבור משפחות צעירות. ניתן לראות במענקי מקום בבנייה רוויה בפריפריה חלק ממערך התמריצים להבאת משפחות ומניעת הגירה שלילית של צעירים למרכז.

מה היא עמדתכם בנוגע לדיור ציבורי? האם בכוונתכם להרחיב את הדיור הציבורי הקיים?

עמדתנו היא שהדיור הציבורי לא אמור להיות רק מענה לאוכלוסיות מוחלשות, אלא לייצר מגוון פתרונות לענף הדיור בכללותו – כפי שמקובל במדינות רבות. אנו נקדם מדיניות של אפס ממתינים לדירה ציבורית, במסגרתה יתוקן המצב הנוכחי שבו יש 30,000 זכאי דיור ציבורי שממתינים בתור. בזמן ההמתנה הלא חוקית לדירה ציבורית הם "זוכים" לסיוע בשכר דירה ונשלחים בודדים במערכה מול שוק הדיור הגואה. סכומי הכסף שהם מקבלים אינו מספיק בפועל לשכירות בשוק הפרטי המשתולל וגם ממילא אין להם ערבויות מול המשכירים כך שאין להם יכולת לממש את שכר הדירה. כמו כן, יבחן שינוי הקריטריונים הקיימים לזכאות לדיור ציבורי, אשר הנם אכזריים ומנציחים עוני שעובר מדור לדור.

האם אתם סבורים שהמדינה צריכה להתערב בשוק השכירות? אם כן, כיצד?

בכוונת גשר להוביל מהפכה של הקמת מסלול ליסינג לדירה: מערך של בעלות משותפת בין הרוכש למדינה, על מנת שזוג צעיר יוכל להתחיל מתשלומים שוטפים נמוכים ללא הון עצמי התחלתי.

מה היא האסטרטגיה שלכם להרחבת היצע הדירות באזורי הביקוש?

  • הסמכת אדריכלים ותיקים בחקיקה לרישוי עצמי, שתביא להקלה בירוקרטית.
  • נמשיך לייעל את תהליכי הבנייה ונקדם ראיה כוללת באמצעות הסכמי גג כדי להתאים את היקף הבנייה לביקושים.
  • נמשיך את תכנית "מחיר למשתכן" ונמנע את תופעת הספסרות בקרקעות מדינה.

כיצד אתם מתכננים לפעול להגדלת הביקוש מחוץ למרכז הארץ?

ביצוע התחדשות עירונית לא כלכלית בפריפריה במימון ממשלתי.

מה היא עמדתכם בנוגע לדיור ציבורי? האם בכוונתכם להרחיב את הדיור הציבורי הקיים?

  • נמשיך להוסיף אלפי דירות לדיור הציבורי הכללי בדגש על אוכלוסיית הקשישים.
  • נצמצם משמעותית את התור לדיור הציבורי על ידי הגדלת הסיוע בשכר דירה.
  • נעשה שימוש ברווחי מכירת דירות ציבוריות לטובת שיפוץ דירות מוזנחות כדי לשפר את איכות חייהם של המתגוררים בדיור ציבורי.

האם אתם סבורים שהמדינה צריכה להתערב בשוק השכירות? אם כן, כיצד?

  • בכנסת הבאה נבנה עשרות אלפי דירות, המצויות כבר כעת בהליך תכנוני, עבור שכירות בת השגה ארוכת טווח ובמחיר מוזל. כך, נוריד את מחירי השכירות.
  • נאסור על מתווכים בחוק לגבות את דמי התיווך רק משוכרי הדירות.
  • נפעל להפשרת קרקעות חקלאיות לבניית דירות שחלקן יושכר לזוגות צעירים במחיר נמוך ולאחר מספר שנים יוכלו לרכוש אותם (מודל לב הפארק ברעננה).
  • נקים רשות תכנון עצמאית ומקצועית אשר תהיה אחראית על התכנון בכל מבנה ארגוני. התכנון הוא דיסציפלינה מקצועית מחייבת. החלטות תכנוניות צריכות לשקף שיקולים רב־תחומיים (כלכלה, סביבה וחברה), שהתגבשו בעולם בעשרות השנים האחרונות. כדי לוודא זאת, יש לשמור על עצמאותם של גופי התכנון.

מה היא האסטרטגיה שלכם להרחבת היצע הדירות באזורי הביקוש?

  • מיקוד בהגדלת היצע הדיור: אנו לא מאמינים בפתרונות קסם בתחום הדיור. למרות כל המניפולציות שניסה משרד האוצר לעשות בחמש השנים האחרונות על צד הביקוש, שוב ושוב הוכח שהפתרון היחיד לעלייה במחירי הדיור הוא הגדלה ניכרת של היצע הדירות באזורי הביקוש.
  • הסרת חסמים והפסקת הספסור בקרקעות: נפעל להפסיק את הספסור בקרקעות המדינה ולהקל את הליך אישורי הבנייה למגורים ברשויות המקומיות – רכיב המהווה היום חסם של ממש בפני יזמי נדל"ן וכר פורה לשחיתות. בין השאר נפעל להקים גופי ליווי רגולטורי במתכונת one-stop-shop, וכן  להעביר חלק מסמכויות הוועדה ליועצים חיצוניים בעלי רישיון.
  • שינוי תקצוב הרשויות המקומיות כדי לעודד בנייה למגורים: רכיב נוסף המהווה חסם בפני הגדלת היצע המגורים הוא העיוות בתקצוב הרשויות המקומיות. דירת מגורים מקטינה את התקציב הפנוי של העירייה, ואילו נדל"ן מסחרי מגדיל את התקציב הפנוי, וכך נוצר תמריץ שלילי לבניית דירות מגורים. נפעל לתקן את המעוות ונציע דגמים חלופיים לתקצוב הרשויות המקומיות כדי שיהיה תמריץ לעירייה לקדם בנייה למגורים, כגון המרת הארנונה בהגדלת המע"מ ותקצוב עיריות לפי גודל האוכלוסייה שבשטחן.
  • בנייה מואצת ביהודה, שומרון, הנגב והגליל להקלת הלחץ על אזורי ביקוש: אנו מאמינים שפתרון נוסף להגדלת ההיצע הוא הסרת החסמים לבנייה ושיפור תשתיות הכבישים בשטחי יהודה ושומרון. מבחינה גאוגרפית מרבית שטחי יהודה ושומרון נמצאים בקרבה פיזית למטרופולינים גוש דן וירושלים, ולכן הם אזורי ביקוש לכל דבר. למשל, בין ראש העין לאריאל יש מקום לשתי ערים נוספות שעשויות להקל מאוד את עודף הביקוש במרכז. נפעל לקדם תוכניות גדולות לבנייה באזורי הביקוש של יהודה ושומרון ולהסיר את החסמים הפוליטיים לפתרון משבר הדיור.

כיצד אתם מתכננים לפעול להגדלת הביקוש מחוץ למרכז הארץ?

נקדם תכנית לצמצום המרחק בין הפריפריה למרכז, ובמקביל נקדם גם תמריצים למגורים בנגב ובגליל.

מה היא עמדתכם בנוגע לדיור ציבורי? האם בכוונתכם להרחיב את הדיור הציבורי הקיים?

לא ניתן מענה.

האם אתם סבורים שהמדינה צריכה להתערב בשוק השכירות? אם כן, כיצד?

לא ניתן מענה.

מה היא האסטרטגיה שלכם להרחבת היצע הדירות באזורי הביקוש?

נפעיל תכנית חירום להסדרת משבר הדיור, שבתחום הרחבת היצע הדירות תכלול:

  • בנייה תקציבית של מאות אלפי יחידות דיור.
  • הכנסת סעיפי דיור בר השגה בכל תכנית חדשה.
  • שיווק בדרך של חכירת קרקעות ציבוריות במכרזים ממשלתיים, והפסקת מכרזי מחיר מקסימום, לשם הוזלה משמעותית של מחירי הדיור.
  • תמרוץ החזרת דירות ריקות וקרקע שנרכשה לבנייה לשוק להגדלת היצע הדיור – בדגש על אזורי הביקוש.

כיצד אתם מתכננים לפעול להגדלת הביקוש מחוץ למרכז הארץ?

לא ניתן מענה.

מה היא עמדתכם בנוגע לדיור ציבורי? האם בכוונתכם להרחיב את הדיור הציבורי הקיים?

במסגרת תכנית החירום שלנו להסדרת משבר הדיור אנו נפעל לחיסול התור בדיור הציבורי, להסדרה מיידית של פתרונות למחוסרי דיור, ולהרחבה מאסיבית של מאגרי הדיור הציבורי על בסיס כספי מכר הדירות בדיור הציבורי, בהתאם לעקרונות חוק הדיור הציבורי. נפעל להוספת כ-15,000 דירות למאגרי הדיור הציבורי בתוך עשור ובמקביל נצא במבצעי שיפוץ נרחבים של הדירות הקיימות בדיור הציבורי. אנו מאמינים שיש לפעול בכל האמצעים החוקיים להשבת דירות למאגרי הדיור הציבורי, שנמכרו בניגוד לחוק לגופים ועמותות פרטיות, ולעצור באופן מיידי את המכירות הבלתי חוקיות של דירות ציבוריות שלא לדייריהן. אנו נפעל להקמת דיור ציבורי במרכז ולצמצום הדרגתי של שיעור הדיור הציבורי בפריפריה ובשכונות המצוקה. בנוסף, נתנה אישורים לבנייה חדשה בכך שאחוז מסוים מהדירות יהפוך לדיור ציבורי ולדיור בר-השגה.

האם אתם סבורים שהמדינה צריכה להתערב בשוק השכירות? אם כן, כיצד?

אנו נפעל לפתח מודלים לשכירות ארוכת טווח וניצור מנגנוני הגנה על שוכרי הדירות ופיקוח על שכר הדירה. בין היתר, נקבע מס רכוש בסך 30% מערך הבית על מחזיקי דירה שנייה ויותר, אשר יכנס לתוקף בתוך שנה מיום חקיקתו: בעלי הדירות יוכלו להימנע מתשלום המס כאמור, באם יודיעו כי הם מכפיפים את הדירות שבבעלותם לרשות לשכירות הוגנת, אשר תקבע את גובה דמי השכירות ותנאיה.

מה היא האסטרטגיה שלכם להרחבת היצע הדירות באזורי הביקוש?

  • אנו מאמינים כי הדרך להורדת מחירי הדיור היא באמצעות הגדלת ההיצע על ידי בנייה של מאות אלפי יחידות דיור. לכן אנו בונים בכל חלקי הארץ מדרום עד לצפון.
  • ממשלות הליכוד הובילו וקידמו את מעבר צה"ל לנגב שצפוי לשדרג את יישובי הדרום ולהביא לבניית מאות אלפי יחידות דיור באזורי ביקוש. למשל, מחנה צריפין שאמור להיות מוסב לשכונות מגורים שיגדילו את ההיצע ויורידו את הביקוש.
  • ממשלת הליכוד האחרונה החלה בבנייה מסיבית של מאות אלפי יחידות דיור, ובין השאר, שווקו יותר מ-80 אלף יח"ד במסלול מחיר למשתכן מכינון הממשלה ובוצעו פעולות נוספות במטרה להביא להגדלת ההיצע ולהורדת מחירים – בכל רחבי הארץ.

כיצד אתם מתכננים לפעול להגדלת הביקוש מחוץ למרכז הארץ?

לא ניתן מענה.

מה היא עמדתכם בנוגע לדיור ציבורי? האם בכוונתכם להרחיב את הדיור הציבורי הקיים?

לא ניתן מענה.

האם אתם סבורים שהמדינה צריכה להתערב בשוק השכירות? אם כן, כיצד?

לא ניתן מענה.

חינוך

  1. מהי עמדת המפלגה בנוגע למתן אוטונומיה למנהלי בתי הספר? בתחומי ניהול כוח אדם, תקציב בית הספר ושכר מורים, בהתאם לצורך המקומי?
  2. האם אתם מסכימים עם דרישות משרד החינוך (מיצבים, בגרויות וכו') אשר יוצרות פדגוגיה מכוונת ציונים? אם לא, איך תקדמו מעבר לפדגוגיה מכוונת אדם?
  3. מה עמדתכם בנושא הכשרת המורים – הן בהכשרה האקדמית והן בעבודה השוטפת?

מהי עמדת המפלגה בנוגע למתן אוטונומיה למנהלי בתי הספר? בתחומי ניהול כוח אדם, תקציב בית הספר ושכר מורים, בהתאם לצורך המקומי?

מפלגת העבודה תומכת במתן גמישות ניהולית למנהלים ולמורי בית ספר, כל עוד הדברים מתבצעים במסגרת החוק ולפי הנחיות משרד החינוך. יחד עם זאת, נתנגד לכל "הפרטה" של מערכת החינוך במסווה של "אוטונומיה ניהולית". מפלגת העבודה פעלה רבות בכנסת נגד האינפלציה המדאיגה בתשלומי הורים שיוצרת בפועל הפליה קשה בין ילדים ממשפחות מבוססות לילדים ממשפחות עניות. בנוסף מפלגת העבודה מתנגדת ל"אוטונומיה ניהולית" שמשמעותה מתן "כרטיס פתוח" למנהל להכניס עמותות וגורמים פרטיים בעלי אג'נדות פוליטיות או דתיות לבתי הספר כדי להשפיע על תפיסות עולמם של הילדים. לסיכום, נתמוך בגמישות ניהולית כל עוד אינה פוגעת בערך השוויון – שהוא ערך יסוד בחוק חינוך ממלכתי – וכל עוד אינה מנוצלת לרעה לצרכי הפרטה או העסקה פוגענית ונצלנית של מורים.

האם אתם מסכימים עם דרישות משרד החינוך (מיצבים, בגרויות וכו') אשר יוצרות פדגוגיה מכוונת ציונים? אם לא, איך תקדמו מעבר לפדגוגיה מכוונת אדם?

חינוך והשכלה הם הכלים המרכזיים בחברה המודרנית למימוש עצמי, להקניית מיומנויות חיים, להנחלת ערכים לאומיים ואוניברסליים. האזרחים שלנו הם המשאב הכי יקר שלנו – וההשקעה בהם באמצעות חינוך והשכלה ברמה גבוהה, היא המפתח להצלחה הכלכלית והתרבותית של המדינה. לשם כך, מפלגת העבודה מאמינה שיש להשקיע בתחומים שונים במערכת החינוך, לצד ההשקעה בהישגים לימודיים. ביניהם, הרחבת תכניות הלימודים הטכנולוגיים בבתי הספר השונים תוך שימת דגש על אוריינות מדעית והתאמת החינוך הטכנולוגי למאה ה-21, הרחבת החינוך הבלתי פורמלי גם בתוך בתי הספר וחיזוק הקשר והאמון בין התלמידים למורים, ולמערכת בכלל. יש בהחלט חשיבות למדדים השוואתיים והישגיים כגון בחינות המיצ"ב ומבחני הבגרות, ואין לנו כל כוונה לבטלם, אך לצד זאת בכוונתנו לשים דגש רב יותר על חינוך לערכים ולאזרחות טובה.

מה עמדתכם בנושא הכשרת המורים – הן בהכשרה האקדמית והן בעבודה השוטפת?

מפלגת העבודה דוגלת במערכת חינוך ציבורית מצוינת, חזקה ושוויונית. לשם כך יש לדאוג שהכשרת המורים וסגלי ההוראה תוביל אותם גם כן למצוינות. מורים אינם רק מעבירים את החומר הלימודי אותו הם אמורים, אלא הם אנשי חינוך, שתפקידם להוות דוגמה עבור התלמידים ולסייע להם בתחומים שונים. בשל כך מפלגת העבודה מאמינה שיש לחזק את מעמד המורה – הן בתנאי ההעסקה, הן דרך חינוך התלמידים והן בהכשרה.

מהי עמדת המפלגה בנוגע למתן אוטונומיה למנהלי בתי הספר? בתחומי ניהול כוח אדם, תקציב בית הספר ושכר מורים, בהתאם לצורך המקומי?

אנחנו מתנגדים ל'תכנית דברת' ולהפרטת החינוך באמצעים אחרים ("אוטונומיה בית ספרית"). יש לבטל את כל ההעסקה הקיימת במערכת החינוך באמצעות עבודה קבלנית (תכנית 'קרב', 'שלבים' ועוד). יש לבטל את האפליה החמורה הקיימת כלפי החינוך הערבי, ולתת אוטונומיה למערכת החינוך הערבית בדומה לאוטונומיה שניתנת בחינוך הממלכתי-דתי.

האם אתם מסכימים עם דרישות משרד החינוך (מיצבים, בגרויות וכו') אשר יוצרות פדגוגיה מכוונת ציונים? אם לא, איך תקדמו מעבר לפדגוגיה מכוונת אדם?

מתנגדים לפדגוגיה מכוונת ציונים. בחינוך ובחברה – האדם במרכז. במקום חינוך לתחרות על פי תורות החינוך הקפיטליסטיות – יש לחתור לחינוך לשוויון ולשותפות.

מה עמדתכם בנושא הכשרת המורים – הן בהכשרה האקדמית והן בעבודה השוטפת?

לא ניתן מענה.

מהי עמדת המפלגה בנוגע למתן אוטונומיה למנהלי בתי הספר? בתחומי ניהול כוח אדם, תקציב בית הספר ושכר מורים, בהתאם לצורך המקומי?

נרחיב את האוטונומיה למנהלי בתי ספר מתוך אמונה כי מנהיג חינוכי ראוי לעצב את דרכו. כמובן, שנדאג לקבוע יעדים ומדדים ברורים.

האם אתם מסכימים עם דרישות משרד החינוך (מיצבים, בגרויות וכו') אשר יוצרות פדגוגיה מכוונת ציונים? אם לא, איך תקדמו מעבר לפדגוגיה מכוונת אדם?

כחול-לבן מתחייבת להוביל את המדינה למערכת חינוך מן המתקדמות בעולם, שהערכים שיעמדו במרכזה הם מצוינות ושוויון. על מערכת החינוך להכין את התלמידים להשתלבות בשוק עבודה משתנה ובסביבה כלכלית תחרותית, בה בשעה שעליה לאפשר להם להיות שותפים ערכיים בקהילה ואזרחים טובים במדינה. נצמצם את העיסוק בבחינות, במדידות ובטפסים ונותיר למנהל ולמורה זמן ראוי לעיסוק בפדגוגיה.

מה עמדתכם בנושא הכשרת המורים – הן בהכשרה האקדמית והן בעבודה השוטפת?

המורים הן הדמויות החשובות ביותר במערכת. חשוב כי ההשתלמויות שלהם יחברו בין הלמידה האקדמית והתיאורטית לבין העשייה היומיומית המורכבת. נשפר את מעמד המורים והמנהלים ונמנף את התוכניות השונות הקיימות בישראל אשר מגייסות ומכשירות אקדמאים צעירים מבטיחים בדרך להשתלבותם כמורים במערכת החינוך.

מהי עמדת המפלגה בנוגע למתן אוטונומיה למנהלי בתי הספר? בתחומי ניהול כוח אדם, תקציב בית הספר ושכר מורים, בהתאם לצורך המקומי?

גשר תומכת באוטונומיה לבתי ספר הן בתחומים הפדגוגים והן התקציביים כאשר תפקידה של הממשלה (משרד החינוך) הוא לפקח, לתת את הכלים וההכשרה וחיזוק האמון בצוותי החינוך. אוטונומיה ניהולית מאפשרת עבודה מתוך שותפות עם הקהילה, אמון ולקיחת אחריות. כמו כן, אוטונומיה ניהולית חשובה לחיזוק מוסדות החינוך כחלק ממרחב והתאמתם לקהילה בה הם נמצאים, וכמובן מורידה חסמים רבים ורגולציות מיותרות.

האם אתם מסכימים עם דרישות משרד החינוך (מיצבים, בגרויות וכו') אשר יוצרות פדגוגיה מכוונת ציונים? אם לא, איך תקדמו מעבר לפדגוגיה מכוונת אדם?

גשר תומכת בשינוי שיטות הערכת התלמידים ובתי הספר. ביטול המיצבים החיצוניים, אשר במשך 15 שנה לא רק שלא הביאו לשיפור הישגי התלמידים, אלא גרמו לנזק ממשי לדרכי ההוראה, וללחץ בלתי סביר על בתי הספר והמורים. רפורמה יסודית בבגרויות – מעבר הדרגתי לשיטות הערכה מותאמות למאה ה-21.

מה עמדתכם בנושא הכשרת המורים – הן בהכשרה האקדמית והן בעבודה השוטפת?

גשר תתמוך ביצירת אמון ומתן אוטונומיה לצוותי החינוך והניהול לעשות את עבודתם תוך הכשרתם ופיתוחם המקצועי באיכות הגבוהה ביותר, וברלוונטיות לעבודתם כמחנכים ומחנכות של תלמידים במאה ה-21.

מהי עמדת המפלגה בנוגע למתן אוטונומיה למנהלי בתי הספר? בתחומי ניהול כוח אדם, תקציב בית הספר ושכר מורים, בהתאם לצורך המקומי?

מפלגת כולנו תומכת בהעצמת המנהלים והרחבת הגמישות הניהולית ברמת בית הספר והמנהל – הנהלת בית הספר תוכל לקבוע בחלק משעות הלימוד את התכנים ואופן ניצול השעות:

  • ביטול עד 50% מהבגרויות והרחבת הסמכות של הנהלת בית הספר בתכנית הלימודים עד 50% מהתכנים.
  • פיקוח מדינה – "פיקוח על" – והמפקחים, מלווים ומנחים מקצועיים.
  • המנהלים יבצעו הערכת ביצועי המורים ויינתנו להם סמכויות מוגבלות במתן תמריצים חיוביים ושליליים למורים.
  • למנהלים תהיה יכולת להסיט משאבי זמן לטובת הכשרת ואימון המורים.

האם אתם מסכימים עם דרישות משרד החינוך (מיצבים, בגרויות וכו') אשר יוצרות פדגוגיה מכוונת ציונים? אם לא, איך תקדמו מעבר לפדגוגיה מכוונת אדם?

  • נצמצם עד 50% מבחינות הבגרות: תכנית הלימודים תועשר בהובלת הנהלת בית הספר בחומרים המכינים את הנוער לעולם המחר, מערכות יחסים, ערבות הדדית, עבודת צוות ועמלנות.
  • יוקמו מרחבי למידה מותאמים לפדגוגיה חדשנית של המאה ה-21, נאיץ את השדרוג והשינוי של מרחבי למידה ייחודיים בתוך בתי הספר, המותאמים ללמידה הדינאמית ולמודלים חדשניים כדוגמת כיתת 21-M או space Maker.
  • נקדם מודל סיום בגרויות עד סוף כיתה י"א ופיתוח שנת האחריות בכיתה י"ב.

מה עמדתכם בנושא הכשרת המורים – הן בהכשרה האקדמית והן בעבודה השוטפת?

אנו דוגלים בהעצמת מורים במערכת החינוך – איכות ההוראה היא מרכז החינוך. המורים ובראשם המנהל הם הגורם המכריע באיכותו של בית הספר. לכן, הקצאת שעות הוראה נוספות ללא ליווי והכשרת המורים, איננה אפקטיבית דיה.

נפעל להבאת כוחות הוראה חדשים לבית הספר:

  • נשקיע במשיכת כוחות איכותיים להוראה, הכשרתם והשמתם בבתי ספר הנזקקים להם ביותר, בשיתוף הרשויות המקומיות.
  • נחיל מפתח שכר דיפרנציאלי ובו תמריצים להוראה על פי תנאי העבודה (פרופיל תלמידים, תמיכת רשות מקומית, ריחוק גיאוגרפי, אטרקטיביות למגורים).
  • נקדם, בשיתוף מוסדות הכשרה וארגוני מגזר שלישי, תכניות הסבה אקדמאיות הכוללות מיון והכשרה איכותיים תוך ליווי מקצועי רצוף לאורך השנים הראשונות במערכת, מעבר לקיים כיום.

בתגובתם הרשמית לא ניתן מענה לשאלות בתחום החינוך.

מהי עמדת המפלגה בנוגע למתן אוטונומיה למנהלי בתי הספר? בתחומי ניהול כוח אדם, תקציב בית הספר ושכר מורים, בהתאם לצורך המקומי?

אוטונומיה בחינוך משמעותה, לרוב, הפרטה. אנו מתנגדים להפרטת השירותים החברתיים ובכללם חינוך, ודוגלים בעצירת כל מהלכי ההפרטה, מיקור החוץ והכנסת גורמים מסחריים לתוך ליבת העשייה של מערכת החינוך. אנו מאמינים שמשרד החינוך יהיה הגורם האחראי היחיד לכלל מרכיבי החינוך, תוך שיתוף בקבלת ההחלטות של כל הקבוצות המרכיבות את החברה הישראלית הרב-תרבותית, כולל בינוי ואחזקת המבנים.

האם אתם מסכימים עם דרישות משרד החינוך (מיצבים, בגרויות וכו') אשר יוצרות פדגוגיה מכוונת ציונים? אם לא, איך תקדמו מעבר לפדגוגיה מכוונת אדם?

אנו מאמינים בקידום הערכה חלופית בבתי הספר (פורטפוליו, עבודות גמר, עבודת אמנות, עבודות חקר ועוד) ובעידוד חדשנות חינוכית שעיקרה שימוש בכלים טכנולוגיים להשבחת תהליכי ההוראה והלמידה בבית הספר על פני מבחנים ומיצ"בים שונים. בנוסף, בתי הספר יפעלו כבתי חינוך ויעודדו את התלמידים לצריכת תרבות ואמנות כחלק מפיתוח טעמם האסתטי של הילדים ועידודם להיות בעלי חשיבה גלובלית ובעלי ראייה ורגישות אוניברסלית.

מה עמדתכם בנושא הכשרת המורים – הן בהכשרה האקדמית והן בעבודה השוטפת?

איכות מערכת החינוך תלויה באיכות מוריה. בסופו של דבר, היא נקבעת בכיתה ומושפעת במידה רבה מדמותו ומרמת הידיעות של המחנך או המחנכת. תהליך ההפרטה השקט במערכת החינוך בישראל הביא לכך שב-60% מבתי הספר יש מורים המועסקים באמצעות עמותות או מעסיקי קבלן, כשאף גוף אינו בודק את רמת הכשרתם ותנאי העסקתם.

אנו נפעל לקידום הנושאים הבאים:

  • העלאת שכר המורים באופן משמעותי, כולל השכר לשעת הוראה.
  • הפיכת ההוראה והחינוך למקצועות מועדפים, על מנת לעודד את כניסתם של אנשים מוכשרים ובעלי יכולות למערכת.
  • סבסוד מחצית משכר הלימוד לסטודנטים להוראה.
  • קבלה ללימודי הוראה של מועמדים בעלי יכולות גבוהות וכישורים מתאימים, ופיתוח אישיותי ומקצועי של הסטודנטים הן בתחומי התרבות וההשכלה והן במישור הפדגוגי.
  • העלאת רמת ההשכלה של המורים ועידוד המורים לרכוש תואר שני.
  • הפסקת פעילותן של עמותות, גופים עסקיים וארגוני מיקור חוץ, המעסיקים מורים בתנאים מחפירים, ללא הכשרה מתאימה וללא זכויות הדומות לחבריהם בחדר המורים.
  • הבטחת היותו/ה של מנהל/ת בית הספר דמות חינוכית ואוטונומית האחראית על התחום הפדגוגי בלבד.
  • העלאת שכר מנהלי בתי הספר ומוסדות החינוך ב-50% על מנת לעודד מורים להתקדם לתפקידי מפתח וניהול.

בתגובתם הרשמית לא ניתן מענה לשאלות בתחום החינוך.

בריאות

  1. האם לדעתכם המקורות התקציביים העכשוויים למימונה של מערכת הבריאות הציבורית מספיקים? אם לא, מה החוסרים ומאילו מקורות ניתן למלא אותם?
  2. כיצד אתם מציעים להתמודד עם הפערים בין מרכז הארץ לפריפריה בנגישות לשירותי בריאות?
  3. כיום קיימים פערים בין השכבות המבוססות לשכבות החלשות בנגישות לשירותי בריאות. מה הפתרונות שמפלגתכם מציעה לכך?

האם לדעתכם המקורות התקציביים העכשוויים למימונה של מערכת הבריאות הציבורית מספיקים? אם לא, מה החוסרים ומאילו מקורות ניתן למלא אותם?

מערכת הבריאות הציבורית היום קורסת. למרות שהצוותים הרפואיים בישראל הם מהטובים בעולם, המערכת הציבורית שלנו קורסת כתוצאה מהזנחה, אי השקעה וחוסר רצון אמיתי לטפל בבעיות העומק שבמערכת. מפלגת העבודה פרסמה תכנית בריאות מפורטת כבר בדצמבר שנה שעברה. תכנית זו מבוססת על עבודת מטה מאומצת וארוכה, במסגרתה יו"ר המפלגה, אבי גבאי, ביקר בעשרים בתי חולים, התייעץ עם צוותים רפואיים, מנהלי קופות חולים, מתמחים, אחיות, ובכירים בתחום ניהול הבריאות. על רקע זה גובש צוות מקצועי במפלגה, בהובלת ח"כ איציק שמולי, אשר יחד עם אנשי מקצוע יוצאי מערכת הבריאות גיבשו יחד את תכנית "בריאות לישראל".

עלות התכנית עומדת על 8 מיליארד ש"ח, והיא תיפרש על פני 5 שנים. כלומר, בממוצע כוללת תוספת תקציב של כ-1.6 מיליארד ש"ח. מימון תוכנית זו יתבסס על העלאת מס הבריאות בשיעור של 0.5% ומקורו של יתר התקציב יהיה תקציב תוספתי המבוסס על שינוי סדרי עדיפויות לאומיים, ועל ניהול השירות הציבורי בצורה יעילה יותר, שתחסוך המון כסף למשק.

כיצד אתם מציעים להתמודד עם הפערים בין מרכז הארץ לפריפריה בנגישות לשירותי בריאות? כיום קיימים פערים בין השכבות המבוססות לשכבות החלשות בנגישות לשירותי בריאות. מה הפתרונות שמפלגתכם מציעה לכך?

ממשלת ישראל צריכה להבטיח מערכת בריאות איכותית, זמינה, ונגישה לכלל אזרחי ישראל, ללא פערים באיכות וזמינות הטיפולים הנובעים ממצב כלכלי או ממקום מגורים. השקעה ממשלתית במערכת בריאות ציבורית תנגיש את הרפואה באופן שווה לכלל אזרחי המדינה, כך שאלה לא יהיו תלויים ברפואה פרטית כדי לקבל מענה רפואי סביר. בבסיס התכנית של מפלגת העבודה עומדת ההתחייבות – שתעוגן במסגרת תיקון לחוק הבריאות הממלכתי – להעניק לכלל הציבור בישראל בריאות באיכות מצוינת, בקבועי זמן מוגדרים, ובמרחק נגיש וזמין. אנחנו מתחייבים לפעול למען צמצום ההוצאה הפרטית ע"י אסדרת תחום הביטוחים המשלימים והפרטיים, מניעת כפל ביטוחים והגדלת התמריצים של קופות החולים להפניית מטופלים לבתי החולים הציבוריים.

בתוכנית הבריאות של מפלגת העבודה נקבעו ארבעה מוקדי שינוי מרכזיים. אנו מאמינים שהשקעה בהם, תוך הקצאת משאבים מועדפת לבתי חולים בפריפריה והשוואת הנגישות של כלל אזרחי ישראל לטיפולים מתקדמים וייחודיים תוביל לצמצום הפערים ולשיפור מערכת הבריאות הנגישה לכלל האזרחים, בלא קשר למקום מגוריהם או מצבם הכלכלי:

  1. טיפול מקיף במחלקות המיון ובלימת העומס  – תוך הגדרת קבועי זמן מחייבים לאבחון והפניה מקצועית. פתיחה של 30 מוקדי רפואה דחופה חדשים בכל רחבי הארץ, הגדלת מספר הרופאות והאחים בחדרי מיון, קביעת יעדים של 30 דקות לאבחון ו-4 שעות לאשפוז מרגע קבלת ההחלטה.
  2. מענקי השקעה לשדרוג בתי החולים, לטיפול בצפיפות במחלקות וברמת השירות, שיכלול הוספת 500 מיטות חדשות בכל שנה, הכפלת מספר הסטודנטים לרפואה וסיעוד בישראל, והוספת תקנים לרופאים בכירים בכל המערכת הציבורית.
  3. יצירת קבועי זמן מחייבים לתורים לרפואה מקצועית וניתוחים, שיכללו תמריצים כלכליים לקופות חולים שיעמדו בזמנים, ביטול טופס 17, וקביעת יעדים של שבוע המתנה לרופא בעל התמחות שכיחה, ו-30 יום לרופא בכל התמחות פחות שכיחה.
  4. הנגשת שירותי סיעוד ממלכתיים ואיכותיים לכלל אזרחי ישראל, עם חקיקת חוק ביטוח סיעוד ממלכתי, שיבטיח רשת ביטחון אמיתית בתחום הסיעוד.

האם לדעתכם המקורות התקציביים העכשוויים למימונה של מערכת הבריאות הציבורית מספיקים? אם לא, מה החוסרים ומאילו מקורות ניתן למלא אותם?

המצוקה הקיימת במערכת הבריאות היא תולדה של חנק תקציבי, שנוצר בעקבות המדיניות הכלכלית-חברתית הניאו-ליברלית של ממשלות הימין, המנוגדת לעיקרון הבסיסי של מדינה שהיא לדאוג לצרכיו של האזרח. מערכת הבריאות מוכרחה להיות בחסות הממשלה ומשרד הבריאות. ממשלת ישראל איננה מספקת את המשאבים הנדרשים. חיסול הרפואה הציבורית הולך יד ביד עם הפרטת המערכת האשפוזית והטיפולית והפרטה זוחלת של הביטוח הרפואי באמצעות הנהגת "ביטוחים משלימים".

אנחנו סבורים שיש להחזיר את "המס המקביל" ששילמו המעסיקים בישראל עד שנת 1997. לולא ביטול המס המקביל מערכת הבריאות הייתה זוכה כיום לתוספת שנתית של 2.7 מיליארד שקל שהיו יכולים להרחיב את סל השירותים לאזרח, ובכלל זה את סל התרופות מלא-מלא ולחוקק את חוק הביטוח הסיעודי הממלכתי. המס המקביל, נזכיר, הוא חלק מיוחד מסך ההפרשה של המעסיקים לביטוח הלאומי ש"נצבע" בשעתו לטובת מערכת הבריאות.

כמו כן, יש לקצץ קיצוץ של עשרות מיליארדי שקלים מתקציב הביטחון המיועדים להמשך הכיבוש וההתנחלויות – לטובת הרווחה, הבריאות, החינוך והדיור.

כיצד אתם מציעים להתמודד עם הפערים בין מרכז הארץ לפריפריה בנגישות לשירותי בריאות?

על ידי הקמת בתי חולים בייחוד בפריפריות הרחוקות ובפרט בישובים ערביים. הפערים שנוצרו הם תולדה של אותה מדיניות ניאו-ליברלית המייצרת רפואה ציבורית ענייה עבור העניים (בייחוד בפריפריה) ורפואה פרטית עתירת משאבים עבור העשירים (בייחוד במרכז). כל שירותי הרפואה צריכים להינתן על ידי המדינה –  באמצעות קופות החולים או מערכות ציבוריות.

כיום קיימים פערים בין השכבות המבוססות לשכבות החלשות בנגישות לשירותי בריאות. מה הפתרונות שמפלגתכם מציעה לכך?

יש לבטל את כל ההפרטה הקיימת במערכת הרפואה (ביטוחים משלימים, ביטוחי בריאות ועוד), לחזק את הרפואה הציבורית ולפעול על פי עקרונות חוק ביטוח בריאות ממלכתי לפיהם הבריאות איננה חלק מהשוק הקפיטליסטי.

האם לדעתכם המקורות התקציביים העכשוויים למימונה של מערכת הבריאות הציבורית מספיקים? אם לא, מה החוסרים ומאילו מקורות ניתן למלא אותם?

ההוצאה הציבורית על בריאות נמוכה מהמקובל במדינות המפותחות, וההוצאה הפרטית גבוהה יותר במידה רבה. היעדר תכנון, בעיקר תכנון ארוך טווח של כוח אדם רפואי, תקצוב נמוך והפרטה זוחלת גרמו לכך שמערכת מפוארת נקלעה למשבר עמוק.

נגדיל את ההשקעה בתשתיות בריאות ואת ההוצאה על שירותי הבריאות הציבורית בישראל – בחמש השנים הקרובות תעביר הממשלה סכום נוסף של 12.5 מיליארד שקלים לתקציב הבריאות והרפואה הציבורית.

נוסף על כך יופעל עדכון אוטומטי של תקציב מערכת הבריאות בהתאם למדדים רלוונטיים, ובעיקר התאמה מלאה לשינוי הדמוגרפי של האוכלוסייה בישראל.

כיצד אתם מציעים להתמודד עם הפערים בין מרכז הארץ לפריפריה בנגישות לשירותי בריאות?

נקים בית חולים חדש בדרום ובית חולים חדש בצפון ונרחיב בתי חולים קיימים – ניזום תוכנית ארצית להשבחת שירותי הרפואה בפריפריה אשר תכלול הענקת תמריצים למומחים ולמתמחים באזורים רחוקים מהמרכז והגדלה של מספר התקנים לרופאים ולאחיות באזורים אלה. נתגבר את המרכזים לרפואה דחופה ואת חדרי המיון הקדמיים בפריפריה ונחזיר את המענקים למתמחים שיבחרו לעבוד בפריפריה ולעסוק במקצועות במצוקה.

כיום קיימים פערים בין השכבות המבוססות לשכבות החלשות בנגישות לשירותי בריאות. מה הפתרונות שמפלגתכם מציעה לכך?

נעלה באופן ניכר את מספר הרופאים ועובדי הרפואה – נשיק יוזמה להכשרת רופאים אשר תכלול הקמה של בתי ספר חדשים לרפואה והכפלה של מספר תלמידי הרפואה בישראל. נשלים את חקיקת חוק האחיות ונעלה את שכרן. כן נגדיל במידה רבה את מספר התקנים למתמחים בבתי החולים ובמרפאות בקהילה.

נתאים את סל התרופות לצרכיה של אוכלוסייה גדלה ולהזדמנויות שמעניקות תרופות וטכנולוגיות רפואיות חדשות – אנו תומכים בקביעה שלפיה התוספת הטכנולוגית השנתית לשירותים הניתנים במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי לא תרד מ-0.8% בשנה.

האם לדעתכם המקורות התקציביים העכשוויים למימונה של מערכת הבריאות הציבורית מספיקים? אם לא, מה החוסרים ומאילו מקורות ניתן למלא אותם?

ההוצאה הלאומית על בריאות בישראל כחלק מהתוצר נמוכה יחסית לעולם המפותח. בעוד שבשנים עברו ניתן היה להתגאות ביעילותה של המערכת ובהישגיה למרות התקצוב הנמוך, הרי שכיום כבר ברור שהמערכת פשוט מורעבת ונמצאת על סף התמוטטות. התפתחות הטכנולוגיה הרפואית והחידושים הרבים בתחומי הרפואה משמעם עלייה שוטפת בהיקף ההוצאה לנפש על בריאות במדינות מפותחות. כך, במדינות OECD ההוצאה לנפש על בריאות היא גם יותר גבוהה וגם עולה בקצב גבוה יותר מזו שבישראל בה קצב הגידול בהוצאה הציבורית אינו מדביק את קצב גידול האוכלוסייה, אינו מדביק את השינויים במחירי התרופות והאשפוז.

סך הכנסות המדינה ממס הבריאות הנגבה על ידי הביטוח הלאומי יעמדו על כ-24 מיליארד ש"ח לשנה בשנת 2018. עלות סל הבריאות המועברת לקופות צפויה לעמוד על כ-50 מיליארד ש"ח ב-2018, כאשר מס הבריאות מממן פחות ממחצית מהוצאות הבריאות בישראל והשאר מגיע מתקציב המדינה.

המציאות הקיימת מחייבת הכרזה על תכנית לאומית כוללת, בהחלטת ממשלה ואשר תוגדר בתקציב המדינה, אשר מפלגת גשר תקדם אותה, בעזרת תקצוב ראוי לצמצום הפערים. בנוסף, ככל ומשרד האוצר יקיים את החלטת בג"ץ ויעלה את המס על הטבק לגלגול, גשר תפעל לצבוע את תקבולי המס הנוסף על טבק לגילגול המוערכים בכ-700 מיליון ש"ח ככסף ייעודי בבסיס התקציב ולעשות בהם שימוש למשך 5 שנים הקרובות (כ-5.3 מיליארד ש"ח) לשיפור מערכת הבריאות הציבורית.

כיצד אתם מציעים להתמודד עם הפערים בין מרכז הארץ לפריפריה בנגישות לשירותי בריאות?

משנת 2010 נוסחת הקפיטציה לפיה מתוקצבות קופות החולים כוללת תקצוב מוגבר לפי מקום מגורים. אולם, אין דרך של ממש להבטיח שתקצוב העודף הזה יתבטא בסופו של יום בשיפור מוכח של שירותי הבריאות בפריפריה (וכמו שראינו- זה ממש לא המצב). לכן מפלגת גשר תיצור שינוי בנוסחת הקפיטציה ובמענקים לקופות החולים על בסיס יישומו בפועל של שוויון באספקת השירותים בין מרכז לפריפריה על פי מדדים כמותיים ברורים. כך, קופה שתסגור את הפער מהר יותר – תקבל תקצוב גבוה יותר על חשבונן של קופות אחרות שיזניחו את תושבי הפריפריה. בנוסף, גשר תפעל לשדרוג תקציבים לבתי החולים בפריפריה.

כיום קיימים פערים בין השכבות המבוססות לשכבות החלשות בנגישות לשירותי בריאות. מה הפתרונות שמפלגתכם מציעה לכך?

מחוק ביטוח בריאות חינם לכולם, הפכנו למערכת בה כולם צריכים לשלם, על מנת לקבל את המגיע להם בתנאים סבירים ולמערכת בה רק מי שכיסו מאפשר זאת מקבל גישה לבתי חולים פרטיים ולתורים פחות ארוכים לניתוחים.

יוטל פיקוח על מחירי ניתוחים בסקטור הפרטי בהתאם לעלות הניתוח במערכת הציבורית, כך ששכר המנתחים בניתוחים פרטיים ירד לרמה סבירה. יוטל מס "ציבורי" על הכנסות בתי החולים הפרטיים מרפואה פרטית (עלות חדרי ניתוח ושכר מנתחים) שישקף את הנטל העודף שמטילה המערכת הפרטית על הציבורית (בחירת ניתוחים קלים, שימוש במוניטין ציבורי לעבודה פרטית וכד'). יישקל, בין היתר לאור הסכם השכר החדש הצפוי עם הרופאים, מודל הפרדה מוחלטת לפיו רופא שעובד ברפואה ציבורית לא יוכל לעבוד בפרטית.

האם לדעתכם המקורות התקציביים העכשוויים למימונה של מערכת הבריאות הציבורית מספיקים? אם לא, מה החוסרים ומאילו מקורות ניתן למלא אותם?

  • נעלה את תקציב הבריאות כאחוז מהתמ"ג.
  • נוריד תקורות על-ידי השקעה ברפואת הקהילה ועידוד ופיתוח תחום רפואת הבית:
    האוכלוסייה גדלה והתפקיד המשמעותי של בתי החולים הוא בבירור מקיף, ניתוחים וטיפול נמרץ הדורשים צוות רב מקצועי ונגיש, אך חלק ניכר מהמטופלים יכולים לקבל רמת שירות דומה או טובה יותר בבית. נרחיב באורח משמעותי מאוד את היקף מיטות השיקום והאשפוז הביתי כחלופה לאשפוז בבתי חולים, נגדיל את תקני רופאי המשפחה על מנת לאפשר ביצוע אשפוז בית גם על ידיהם ונאפשר לחולה לקבל טיפולים שלא מחייבים הגעה לבית החולים בביתו. התקורות ירדו דרמטית, תפחת הסכנה מזיהומים ויהיה חיסכון בעלויות אשפוז בבתי החולים.

כיצד אתם מציעים להתמודד עם הפערים בין מרכז הארץ לפריפריה בנגישות לשירותי בריאות?

נגדיל את מספר המיטות בבתי החולים הקיימים, בדגש על הפריפריה ונקדם הקמת שני בתי חולים חדשים, בצפון ובדרום – מהלך שיוביל לצמצום פערים בבריאות, ניתוק הקשר בין עוני לבריאות והשקעה בפריפריה.

כיום קיימים פערים בין השכבות המבוססות לשכבות החלשות בנגישות לשירותי בריאות. מה הפתרונות שמפלגתכם מציעה לכך?

לא ניתן מענה.

האם לדעתכם המקורות התקציביים העכשוויים למימונה של מערכת הבריאות הציבורית מספיקים? אם לא, מה החוסרים ומאילו מקורות ניתן למלא אותם?

לא ניתן מענה.

כיצד אתם מציעים להתמודד עם הפערים בין מרכז הארץ לפריפריה בנגישות לשירותי בריאות?

נפעל לשפר את שירותי הרפואה בפריפריה, בין היתר על-ידי: מתן תמריצים למתמחים בפריפריה ולרופאים שיקבעו את מושבם באזורים אלו, הקמת מרכזי חירום וחדרי מיון קדמיים במקומות המרוחקים מבתי חולים, פתיחת תוכנית לקיצור זמני ההמתנה ושדרוג התשתיות והמכשור הרפואי. כמו כן בכוונתנו לפעול להקמת בית חולים חדש באריאל שיתן מענה למאות אלפי תושבים ביהודה ושומרון.

כיום קיימים פערים בין השכבות המבוססות לשכבות החלשות בנגישות לשירותי בריאות. מה הפתרונות שמפלגתכם מציעה לכך?

לא ניתן מענה.

האם לדעתכם המקורות התקציביים העכשוויים למימונה של מערכת הבריאות הציבורית מספיקים? אם לא, מה החוסרים ומאילו מקורות ניתן למלא אותם?

השקעה נכונה בשירותים חברתיים תאפשר להגדיל את הכנסות המדינה דרך השתתפות גבוהה יותר בשוק וגביית מיסים במנגנונים הקיימים ותעלה פחות למדינה בסוף. מערכת הבריאות נמצאת בקריסה עקב מימון בחסר ואי עדכון תקציב הבריאות בהתאם לגידול הריאלי באוכלוסיה והזדקנותה. לכן, נוביל הקצאת מענק חירום למערכת הבריאות שיכנס לבסיס התקציב.

כיצד אתם מציעים להתמודד עם הפערים בין מרכז הארץ לפריפריה בנגישות לשירותי בריאות?

המצב שבו תוחלת החיים בפריפריה קצרה משמעותית מתוחלת החיים לאדם המתגורר במרכז הוא מצב בלתי נסבל. אין היגיון לפערים כאלה במדינה קטנה כשלנו, ואנו נשקיע באופן מיידי בפיתוח מענים למערכת הבריאות בפריפריה.

אנו נעדכן את נוסחת עדכון התקציב בהקשר לפריפריה, נפעל לפתיחת חדר מיון קדמי בקריית שמונה, נגדיל את המענקים לצוותים רפואיים בפריפריה ובמקצועות שיש בהם מחסור אקוטי. בנוסף, נפעל להוספת בית חולים באזור הנגב ולתמיכה נרחבת יותר בבית החולים אסותא באשדוד שגם כיום נמצא תחת עומסים בלתי סבירים. נגדיל את התקנים לרפואה בפריפריה אבל גם נפעל לספק מעטפת תמיכה – רופא שמגיע מהמרכז לצפון צריך עידוד לא רק בדמות מענקים אלא גם בתעסוקה לבני משפחתו ובחינוך הולם לילדיו.

כיום קיימים פערים בין השכבות המבוססות לשכבות החלשות בנגישות לשירותי בריאות. מה הפתרונות שמפלגתכם מציעה לכך?

  • בעזרת כינון של מדינת רווחה רחבה ועדכנית המספקת שירותי בריאות לכל, תוך החזרת האחריות של המדינה על שירותים הניתנים לתושבים.
  • באמצעות שינוי מדיניות המיסים באופן שיפחית את אי השוויון במשק, נוכל לצמצם את הפערים בין השכבות השונות באוכלוסייה.
  • על-ידי ביטול הפרטת השירותים הציבוריים בתחום הבריאות וכן ביטול הביטוחים המשלימים והכנסת כל הטיפולים הנדרשים לסל ממלכתי.

בתגובתם הרשמית לא ניתן מענה לשאלות בתחום הבריאות.

מצעי המפלגות

רוצים לקרוא בהרחבה מה כל מפלגה מתכננת לעשות? כנסו למצעי המפלגות:

דברו איתנו

אנחנו מזמינים אתכם ליצור איתנו קשר, להציע רעיונות נוספים ולשאול שאלות בנוגע למצעים. מצאתם טעות במידע המופיע באתר או שלדעתכם יש מידע חסר? כתבו לנו >>

למה בחרנו בנושאים אלו

גלילה לראש העמוד